הסדרה: 1969, שישה כתבי-עת ללימוד
דורימון היא סדרת מנגה יפנית שכתב ואייר הירושי פוג'ימוטו, שפרסם בשם העט פוג'יקו פוג'יו. עד 1988 היא יצאה תחת שם הצמד "פוג'יקו פוג'יו", אף שהייתה יצירתו הבלעדית של פוג'ימוטו מראשיתה.
היא החלה להתפרסם ב-1969 בשישה כתבי-עת לימודיים של הוצאת שוגקוקאן — "יויקו", "גן ילדים" ו"תלמיד כיתה א'" עד "תלמיד כיתה ד'" — כולם בגיליון ינואר 1970. הפרקים נאספו ל-45 כרכים שיצאו בין 1974 ל-1996, ונכון ל-2024 נמכרו למעלה משלוש מאות מיליון עותקים ברחבי העולם. הסדרה זכתה בפרס איגוד הקריקטוריסטים של יפן ב-1973 וב-1994, בפרס שוגקוקאן למנגה לילדים ב-1982 ובפרס אוסמו טזוקה ב-1997.
פוג'יו סיפר שהרעיון נולד משלושה אירועים שהצטרפו זה לזה: בעודו מחפש רעיון לסדרה חדשה איחל לעצמו שתהיה מכונה שתמציא רעיונות במקומו, תוך כדי כך מעד על צעצוע של בתו, ושמע חתולים רבים בשכונה.
העלילה: מכונה שנשלחה לתקן חיים של אדם אחד
נוביטה נובי הוא תלמיד בן עשר, טוב-לב וישר אך עצלן, מגושם וחסר-מזל, שנכשל בלימודים ובספורט. סוואשי, נכד-נכדו מן העתיד, שולח אליו את דורימון כדי שחייו ישתפרו: בקו-הזמן המקורי כישלונותיו של נוביטה הכניסו את צאצאיו לחובות כבדים.
לדורימון יש כיס ארבע-ממדי ובו כלים והמצאות מן העתיד, ובהם דלת שמובילה לכל מקום ומסוק-ראש קטן שמאפשר לעוף; מכונת-הזמן עצמה שוכנת במגירת שולחן הכתיבה של נוביטה. כדאי לשים לב למה שהמכונה הזאת אינה עושה: היא אינה נשלחת להציל את העולם, אינה מקבלת משימה לאומית ואינה מייצגת ארגון. היא נשלחה לטפל בילד אחד, ותפקידה מוגדר בעלילה כרובוט מטפל.
הנוסחה: המכונה עובדת, האדם נכשל
מבנה הסיפורים חוזר על עצמו: נוביטה נתקל בבעיה, מקבל גאדג'ט, נסחף בשימוש בו, והתוצאה היא נזק שלא התכוון אליו. מה שראוי לשים לב אליו הוא מי נכשל. הגאדג'ט אינו מתקלקל, אינו מפתח רצון ואינו פונה נגד איש — הוא עושה בדיוק את מה שהובטח שיעשה. הכשל הוא של המשתמש, והוא נסגר בתוך אותו סיפור עצמו.
המבנה הזה דידקטי במוצהר. פוג'יו קבע שבעיות ייפתרו בלי אלימות ובלי ארוטיקה, והשתית את הסיפורים על יושרה, התמדה, אומץ, משפחה וכבוד. החוקרת סאיה שיראישי הצביעה על "מרחב הילדים" שהסדרה בונה — עולם שילדים חיים בו באושר, בחופש ובכוח בלי התערבות מבוגרים — כהסבר לאהדה הרחבה שזכתה לה ברחבי אסיה.
יש כאן גם בחירה שמבדילה את הסדרה ממדע בדיוני מערבי: היא אינה מסבירה את התיאוריה ואת הטכנולוגיה שמאחורי הכלים, אלא מתמקדת באופן שבו הדמויות מנצלות אותם לטובתן. הכלי הוא נתון, והשאלה היחידה היא מה עושים איתו.
עיצוב: חתול בלי אוזניים שהכחיל מרוב עצב
לדמות יש קורות-חיים משלה, ולא רק פונקציה. דורימון הוא רובוט בדמות חתול, חסר-אוזניים מפני שעכברי-רובוט כרסמו אותן; בעקבות המקרה איבד את צבעו הצהוב המקורי והכחיל מרוב עצב, ומאז הוא מפחד מעכברים. גם שמו נושא משמעות: "דורה" גזור מ-dora neko, חתול רחוב, ושמו נכתב ביפנית בשילוב חריג של שני כתבים.
מכונה שיש לה פחד, אובדן וצבע שהשתנה בגללם אינה רק מכשיר. היא דמות שנכשלת ונעלבת כמו הילד שהיא אמורה לטפל בו, וזה מה שמאפשר לסיפורים להעמיד את השניים באותה רמה במקום להעמיד מכונה מול משתמש.
איך הסדרה הגיעה לכל אסיה
מעמדה של המנגה נבנה דרך הטלוויזיה. ניסיון הנפשה ראשון נעשה ב-1973 בערוץ Nippon TV ונמשך 26 פרקים בלבד; הסדרה שקבעה את מקומה היא זו שהחלה ב-1979 באולפני Shin-Ei, ובה הופקו 1,787 פרקים. האנימה שודרה בלמעלה משישים מדינות.
ב-22 באפריל 2002 נכלל דורימון בגיליון "גיבורי אסיה" של המגזין Time — הדמות המונפשת היחידה מבין עשרים ושניים הנבחרים, ותואר שם The Cuddliest Hero in Asia — הגיבור שהכי מתחשק לחבק באסיה. ב-2008 מינה אותו משרד החוץ היפני לשגריר-האנימה הראשון של יפן, וחוקרים רואים בו דוגמה מובהקת לעוצמה רכה יפנית. ההכרה הרשמית הגיעה עד כדי אזרחות סמלית: ב-3 בספטמבר 2012 העניקה לו העיר קוואסאקי מעמד תושב, מאה שנה לפני מועד לידתו בעלילה, וב-2016 הופיע בטקס הנעילה של אולימפיאדת ריו כדי לקדם את משחקי טוקיו. בישראל שודרו שתי גרסאות מדובבות לעברית, בערוץ ג'טיקס ואחר כך בערוץ דיסני ישראל.
הביקורת, ולמה הערך הזה כאן
הסדרה גם ספגה ביקורת, ולא רק אהדה. בסין תיארו אותה כלי-תקשורת אחדים ככלי ל"פלישה תרבותית" של יפן, ואת הדמות עצמה כחתרנית מבחינה פוליטית; בטאיוואן דרשו קבוצות חינוך לאסור את האנימה, מחשש שהבריונות שבעלילה תעודד בריונות בבתי-ספר; ובפקיסטן הוגשה ב-2016 הצעה לאסור את הגרסה המדובבת להינדי. במערב הסדרה הצליחה פחות, בין השאר משום שנתפסה כתוכן לילדים בלבד.
למקומה באנציקלופדיה על בינה מלאכותית יש סיבה מדויקת. בסקירה שפרסמה החברה המלכותית בדצמבר 2018 דורימון היא היצירה שנקובה בשמה מן הצד היפני של ניגוד תרבותי מוצע. הניגוד עצמו, והביקורת האקדמית עליו, נדונים בערך המכונה הידידותית בתרבות היפנית.