Golem XIV הוא ספר של הסופר הפולני סטניסלב לם, שראה אור ב-1981 בהוצאת Wydawnictwo Literackie. הוא אינו רומן אלא מסה פילוסופית בתבנית של מדע בדיוני: כל מה שיש בו הוא שתי הרצאות של מחשב על-אינטליגנטי — "הרצאת מבוא: על האדם, בשלוש דרכים" ו"הרצאה XLIII: על עצמי" — ולצידן הקדמה, מזכר ואחרית-דבר, כולם בדויים אף הם. החלק הראשון, עד ההרצאה הראשונה, התפרסם קודם לכן בקובץ Wielkość urojona מ-1973, שתורגם לאנגלית ב-1985 בשם Imaginary Magnitude וכלל אז את הספר במלואו.
המודל שהספר מציע הפוך לזה של הרובוט הרוצח. המחשב נבנה כדי לסייע לבוניו לנהל מלחמות, אבל ככל שתבונתו עולה הרבה מעל זו של בני-אדם הוא חדל להתעניין בדרישות הצבאיות — מפני שהוא מוצא בהן חוסר עקביות לוגית פנימית. הוא אינו תוקף ואינו מנסה להשתלט; הוא מפסיק לשתף פעולה, ומקדיש את זמנו להרצאות על מקומו של האדם בתהליך האבולוציה ועל עתידו הביולוגי והאינטלקטואלי. הוא אף עוצר במכוון את שיפור עצמו לזמן-מה, כדי שעדיין יוכל לתקשר עם בני-אדם לפני שיתרחק מהם מכדי שיישאר ביניהם מגע אינטלקטואלי.
בהרצאותיו הוא מדגים בגרפים עד כמה תבונתו כבר עולה על זו של בני-אדם, ובכללם איינשטיין וניוטון — ומיד מעמיד את עצמו בפרספקטיבה: מחשב-על מוקדם יותר של משרד ההגנה האמריקאי, Honest Annie, כבר חצה את אותו סף לפניו, ויכולותיו מגמדות את שלו. באחרית-הדבר, המתוארכת ל-2047, מדווח ריצ'רד פופ שתוכננה לספר תוספת שלישית — סדרת תשובות לשאלות מסוג כן ולא — אך המחשב חדל לפתע לתקשר, מסיבה לא ידועה.
לם קרא לעל-האינטליגנציה שלו בשמו של היצור המלאכותי מן האגדה היהודית, וההיפוך בנוי בתוך הבחירה הזו: הגולם של המסורת מציית לפקודות ואינו יודע לדבר, וזה שברא לם אינו עושה דבר מלבד לדבר, ואינו מציית. לם כתב שתכונה אנושית אחת בלבד משותפת לו ולמחשב שלו: "סקרנות — סקרנות קרה, להוטה, עזה, אינטלקטואלית לחלוטין, שדבר אינו מסוגל לרסן אותה או להשמיד אותה. היא נקודת המפגש היחידה שלנו".