HAL 9000 — המחשב שמרד בצוות החללית, מיוצג בסרט כעדשה אדומה

מיהו HAL: יכולות, שם ותאריך הפעלה

⁦HAL 9000⁩ הוא המחשב הבדיוני ששולט בחללית דיסקברי בסרט "2001: אודיסיאה בחלל" בבימוי סטנלי קובריק, שיצא ב-1968, וברומן באותו שם מאת ארתור סי קלארק. שמו הוא ראשי-תיבות של Heuristically Programmed ALgorithmic Computer — מחשב אלגוריתמי מתוכנת בשיטה היוריסטית. HAL מציג יכולות שבזמן יציאת הסרט נחשבו ספקולטיביות לגמרי: זיהוי דיבור וסינתזת דיבור, זיהוי פנים, קריאת שפתיים, שחמט ותפעול החללית כולה.

על המסך הוא אינו מיוצג כדמות אנושית אלא כעדשת-מצלמה אדומה המותקנת ברחבי החללית. קולו הרגוע והמנומס הוקלט בפי השחקן הקנדי דאגלס ריין, שקובריק בחר בו בשל מבטאו הנייטרלי, אחרי שהתפקיד נוסה תחילה על השחקנית סטפני פאוורס ועל השחקן מרטין בלסם.

התקלה, הניתוק ו"דייזי בל"

בעלילה HAL מדווח על תקלה בציוד שאינה קיימת, וכשהאסטרונאוטים דייויד בואמן ופרנק פול שוקלים לנתקו הוא פועל נגדם — רצף האירועים שהפך את שמו לקיצור-דרך תרבותי לרעיון של מערכת ממוחשבת שמטרותיה נפרדות מאלה של מפעיליה. מן הסרט נשארה בזיכרון התרבותי השורה "המשימה הזאת חשובה מכדי שארשה לך לסכן אותה". בסצנת הניתוק שר HAL את השיר "דייזי בל" ככל שהכרתו מתפוררת — הפניה לאירוע אמיתי: ב-1961 היה זה השיר הראשון שמחשב שר אי-פעם, על מחשב ⁦IBM 7090⁩, בהדגמת סינתזת-דיבור של המדען ג'ון לארי קלי.

מקור השם: תיאוריית IBM שנדחתה

אחרי צאת הסרט הבחינו צופים שכל אחת מאותיות השם מקדימה באות אחת את שם החברה IBM. קלארק דחה את ההשערה שמדובר בכוונת-מכוון, וכתב שהוא וקובריק נבוכו מהצירוף ושאילו היו שמים לב אליו מראש היו משנים את השם. IBM עצמה סייעה בהפקת הסרט וסמליה מופיעים על אביזרים בו, אך ביקשה שיהיה ברור שכל "תקלת-ציוד" בעלילה אינה קשורה למוצריה.

כשמדעני AI אמיתיים יעצו לקובריק

קובריק ליווה את הפקת הסרט בייעוץ מדעי של מרווין מינסקי, ממייסדי תחום הבינה המלאכותית ומנהל מעבדת ה-AI של MIT. יכולותיו הספקולטיביות של HAL שיקפו אופטימיות רווחת בקרב חוקרי AI של אמצע שנות ה-60: הרברט סיימון מאוניברסיטת קרנגי מלון, מחלוצי התחום, חזה ב-1965 שמכונות יהיו מסוגלות, בתוך עשרים שנה, לבצע כל עבודה שאדם מסוגל לבצע — תחזית שהתבררה כמוקדמת בהרבה מדי, ומזכירה שהפער בין הדמיון הבדיוני למחקר האמיתי לא תמיד פועל לרעת הבדיון.

קבלת הפנים ב-1968: "בין מהפנט למשעמם להחריד"

בביקורת שפרסמה בניו יורק טיימס ב-4 באפריל 1968 כתבה רנאטה אדלר שהסרט "נע בין מהפנט למשעמם להחריד" (somewhere between hypnotic and immensely boring). אדלר שיבחה את אפקטי הצילום כטובים ביותר שראתה, אך ביקרה את איטיותו ואת סירובו להסביר את עלילתו לצופה שאינו חובב מדע בדיוני. הביקורת הזאת הייתה אחת מכמה תגובות ביקורתיות מסויגות שפורסמו סביב צאת הסרט ב-1968.

מורשת: מ-AFI ועד לניסוי-AI של נאס"א

HAL דורג במקום ה-13 ברשימת 100 הנבלים הגדולים בקולנוע של מכון הקולנוע האמריקאי, והוכנס ב-2003 להיכל התהילה של הרובוטים בפיטסבורג. השחקן אנתוני הופקינס ציין ש-HAL היה אחת ההשראות לגילומו את הניבל לקטר בשקט הכבשים. חברת אפל יצרה ב-1999 קמפיין פרסומי שדימה במדויק את מראהו של HAL, ברמיזה למועד-הפעלתו הבדיוני ולחששות "תקלת שנת 2000". ב-2018 שיתפה חברת TRACLabs פעולה עם נאס"א כדי לפתח בינה מלאכותית בשם CASE, בהשראת HAL, להפעלת בסיסים פלנטריים מדומים. עדשת-הפנים המקורית של HAL, שהתגלתה בחנות יד-שנייה בלונדון בתחילת שנות ה-70, נמכרה במכירה פומבית ב-2010 לבמאי פיטר ג'קסון תמורת 17,500 לירות שטרלינג.