פסגת ה-AI בהודו (AI Impact Summit)
הגדרה
הפסגה הבינלאומית הרביעית בסדרת פסגות ה-AI, שנערכה בניו דלהי בפברואר 2026 — הראשונה בדרום הגלובלי — והסתיימה בהצהרת ניו דלהי הוולונטרית ובשורת הבטחות השקעה בהודו.
💡 דוגמה
כמו תערוכת "אקספו" ענקית שבתוכה מתכנסת ישיבת מנהיגים: בחוץ מאות אלפי מבקרים עוברים בין דוכנים, ובחדר הסגור מנסחים הצהרה משותפת.
גם ישראל אישרה את ההצהרה, אבל אין בה שום התחייבות מחייבת.
פסגה רביעית, ראשונה בדרום הגלובלי
פסגת ההשפעה של ה-AI (AI Impact Summit) היא הרביעית בסדרת הפסגות הבינלאומיות על בינה מלאכותית, שנפתחה בבלצ'לי פארק ב-2023 והמשיכה בסיאול ובפריז. היא נערכה ב-16 עד 20 בפברואר 2026 באולם הכנסים בהרט מנדפם בניו דלהי, ואורגנה במסגרת משימת IndiaAI של משרד האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע ההודי; התערוכה הנלווית הוארכה עד 21 בפברואר. מושב המנהיגים התכנס ב-19 בפברואר, ואת הפסגה חנך ראש הממשלה נרנדרה מודי. זו הייתה הפסגה הראשונה בסדרה שהתקיימה במדינה מהדרום הגלובלי. לפי מכון ברוקינגס, הסדרה עברה מ"בטיחות" בבריטניה ובקוריאה, דרך "פעולה" בפריז, ועד להתמקדות בהפצה ובאימוץ של AI ברחבי העולם; הפסגה הראשונה הייתה אירוע סגור שהתמקד בסיכונים, ואילו הודו פתחה את דלתותיה לכ-300 אלף איש.
המבנה: שלושה עקרונות ושבעה "גלגלים"
הפסגה נבנתה סביב שלושה עקרונות-על, שכונו "סוטרות": אנשים, כדור הארץ, וקדמה. לצידם הוגדרו שבעה תחומי עבודה, שכונו "צ'אקרות" (גלגלים): פיתוח הון אנושי, הרחבת הגישה להעצמה חברתית, אמינות של מערכות AI, יעילות אנרגטית, שימוש ב-AI במדע, דמוקרטיזציה של משאבי AI, ושימוש ב-AI לצמיחה כלכלית ולטובת החברה. המוטו הרשמי היה הביטוי "סרווג'ן הִיטאיה, סרווג'ן סוּקהאיה" — "רווחה לכול, אושר לכול". לפי אל-ג'זירה, מודי אירח כ-20 מנהיגי מדינות ועשרות משלחות לאומיות נוספות. בין הדוברים היו מייקל קרציוס, מנהל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן, וארתור מנש, מנכ"ל Mistral AI, ויושוע בנג'יו הציג בניו דלהי את המהדורה החדשה של הדוח הבינלאומי לבטיחות AI.
הצהרת ניו דלהי
בסיום הפסגה אומצה הצהרת ניו דלהי על השפעת ה-AI. בעת אימוצה דווח על 88 מדינות וארגונים בינלאומיים שתמכו בה, ולפי ממשלת הודו, נכון ל-5 במרץ 2026 אישרו אותה 92 מדינות וארגונים — ובהם ארצות הברית, סין, רוסיה, האיחוד האירופי וישראל. ההצהרה מדגישה שיתוף רחב של היתרונות, וכמה מתוצריה מוגדרים בה במפורש "וולונטריים ולא מחייבים", ובהם אמנה לגישה דמוקרטית למשאבי AI ופלטפורמה משותפת של כלים, מדדים ושיטות עבודה ל-AI אמין. לצידם הוזכרה רשת וולונטרית של מוסדות מדע. ההצהרה גם קובעת ש"קידום AI מאובטח, אמין ועמיד הוא יסוד לבניית אמון". לפי ברוקינגס, החתימה האמריקאית בולטת משום שארצות הברית לא הצטרפה להצהרת פריז, אף שקרציוס אמר בנאומו בניו דלהי שארצות הברית "דוחה לחלוטין" משילות גלובלית של AI. במקביל הוכרזו התחייבויות וולונטריות של חברות חזית, הודיות ובינלאומיות: לפרסם נתונים מצרפיים ואנונימיים על השימוש במערכות שלהן, ולחזק את בדיקת המודלים בשפות ובתרבויות שאינן מיוצגות מספיק.
השקעות, מודלים וגיאופוליטיקה
מבחינה עסקית, לפי פורצ'ן, הפסגה הייתה הצלחה מנקודת מבטה של הודו. שר האלקטרוניקה אשוויני וישנאו אמר בפברואר 2026 שצפויות בהודו השקעות של יותר מ-200 מיליארד דולר ב-AI ובטכנולוגיה עמוקה בשנתיים שלאחר מכן. ריליאנס וזרוע התקשורת שלה ג'יו הבטיחו 110 מיליארד דולר על פני שבע שנים לתשתיות AI ונתונים, קבוצת אדאני הבטיחה 100 מיליארד דולר למרכזי נתונים מונעי אנרגיה מתחדשת עד 2035, ומיקרוסופט אמרה שהיא בדרך להשקיע 50 מיליארד דולר בדרום הגלובלי עד 2030. Anthropic הודיעה על פתיחת משרד בבנגלור ועל כך שהודו היא השוק השני בגודלו שלה. החברה ההודית Sarvam AI הציגה בפסגה דור חדש של מודלי שפה, ובהם, לפי החברה, מודלים של 30 ו-105 מיליארד פרמטרים. ובשולי האירוע הצטרפה הודו ל-Pax Silica, ברית טכנולוגית בהובלת ארצות הברית לשרשראות אספקה של שבבים, שכבר חברות בה יפן, דרום קוריאה, בריטניה וישראל.
פרשת הכלב הרובוטי
פרשה שעוררה ביקורת רבה התרחשה בביתן של אוניברסיטת גלגוטיאס. לפי אל-ג'זירה, פרופסורית מהאוניברסיטה הציגה בשידור בערוץ הממלכתי DD News כלב רובוטי בשם "אוריון" כפיתוח של מרכז מצוינות באוניברסיטה, אבל גולשים זיהו אותו מיד כ-Unitree Go2, מוצר מדף של החברה הסינית Unitree Robotics שנמכר, לפי הדיווח בזמן הפסגה, בכ-2,800 דולר. השר וישנאו שיתף את הסרטון בחשבונו הרשמי לפני הסערה, והפוסט נמחק בהמשך. לפי דיווחים, האוניברסיטה התבקשה לפנות את הביתן, והיא עצמה הבהירה שלא בנתה את הרובוט ולא טענה זאת. מפלגת האופוזיציה, הקונגרס, ניצלה את הפרשה לתקוף את ממשלת מודי.
ביקורת: יריד מסחרי או פסגת מדיניות?
ברוקינגס כתב שהפסגה הייתה "יותר תערוכה מסחרית מאשר כנס מדיניות", ופורצ'ן ציטט קובעי מדיניות שתיארו אותה כהמשך טבעי לפריז, שבה עבר הדגש ממשילות למסחר. מרק ברקל, מנהל המדיניות של מכון עתיד החיים, אמר כי "כל כך הרבה סיכונים, מבטיחות ילדים ועד ביטחון לאומי ואובדן שליטה, נדונו במסדרונות בדחיפות רבה מאי פעם, אבל לא נכנסו לתוצר הרשמי". מנגד, המדען סטיוארט ראסל אמר ש"עצם העובדה שהיו התחייבויות כלשהן היא סימן טוב", והביע תקווה שזו תחילתו של תהליך לקראת הסכמים בינלאומיים מחייבים. ברקע עמדה שאלה גדולה יותר: האם מדינות שאינן ארצות הברית או סין יכולות להשפיע על עתיד ה-AI. בנג'יו אמר בראיון שצוטט בפורצ'ן: "איננו רוצים להגיע לעולם שבו יש שני הגמונים, שכל אחד מהם שולט בחלק מהעולם". הפסגה הבאה בסדרה אמורה להתקיים בז'נבה ב-2027.
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
שאלות נפוצות ❓
מתי ואיפה התקיימה הפסגה?
ב-16 עד 20 בפברואר 2026, באולם הכנסים בהרט מנדפם בניו דלהי; התערוכה הנלווית הוארכה עד 21 בפברואר. מושב המנהיגים התכנס ב-19 בפברואר.
מה זו הצהרת ניו דלהי?
הצהרה משותפת על שיתוף היתרונות של AI, בנויה סביב שבעה תחומי עבודה. היא מציגה כמה יוזמות וולונטריות, וחלקן מוגדרות בה במפורש לא מחייבות. לפי ממשלת הודו, נכון ל-5 במרץ 2026 אישרו אותה 92 מדינות וארגונים.
האם ישראל חתמה?
כן. ישראל מופיעה ברשימת המדינות והארגונים שאישרו את ההצהרה, לצד ארצות הברית, סין, רוסיה והאיחוד האירופי.
במה הפסגה הזו שונה מבלצ'לי 2023?
בלצ'לי הייתה אירוע סגור שהתמקד בסיכונים של מודלים חזקים. ניו דלהי נפתחה לקהל רחב והתמקדה בהפצה ובאימוץ של AI, בהשקעות ובמדינות הדרום הגלובלי.
מה הייתה פרשת הכלב הרובוטי?
בביתן של אוניברסיטת גלגוטיאס הוצג כלב רובוטי כפיתוח של האוניברסיטה, אבל גולשים זיהו אותו כמוצר מדף סיני של Unitree Robotics. האוניברסיטה הבהירה שלא בנתה אותו.