בינה מלאכותית בהודו (AI in India)

מ-#AIforAll לתוכנית לאומית

הודו ניסחה אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית כבר ב-2018. המסמך, שכתב מכון המדיניות הממשלתי NITI Aayog, נקרא "#AIforAll" (בינה מלאכותית לכולם), והגדיר חמישה תחומים שבהם הטכנולוגיה אמורה לתרום הכי הרבה לצרכים של החברה: בריאות, חקלאות, חינוך, ערים חכמות ותשתיות, ותחבורה. הקו הזה חוזר גם בהודעות ממשלתיות מ-2026, שמתארות אסטרטגיה שמטרתה להפוך את השימוש בטכנולוגיה לנגיש לכולם. השלב המעשי הגיע ב-7 במרץ 2024, כשהממשלה אישרה את משימת IndiaAI, תוכנית לחמש שנים בתקציב של 10,372 קרור רופי (קרור הוא עשרה מיליון). אבן היסוד שלה הייתה הקמת תשתית חישוב משותפת של יותר מ-10,000 מעבדים גרפיים, בשיתוף בין הממשלה לחברות פרטיות, לצד פיתוח מודלים מקומיים, מאגרי נתונים והכשרת כוח אדם.

כוח חישוב משותף, ומה שבין ההכרזה לשימוש

במקום שכל סטארט-אפ ייאלץ לקנות או לשכור מעבדים גרפיים יקרים בעצמו, הממשלה מתקשרת עם ספקי מחשוב וענן ומעמידה את הקיבולת לרשות סטארט-אפים, חוקרים ומוסדות ציבוריים במחיר מסובסד. היעד המקורי של 10,000 מעבדים עבר: לפי הודעה ממשלתית מפברואר 2026, יותר מ-38 אלף מעבדים גרפיים כבר צורפו לפורטל החישוב המשותף. אתר החדשות Communications Today טען באוקטובר 2026 שיש פער בין הקיבולת המוכרזת לבין מה שמוקצה בפועל למשתמשים. לפי הדיווח, נתונים שהוצגו בפרלמנט באוגוסט 2026 הראו 93.18 לאך (יחידה הודית של מאה אלף) שעות עיבוד שאושרו ל-237 פרויקטים. דף מידע ממשלתי קודם תיאר 34,381 מעבדים בפורטל, במחיר מסובסד של 100 רופי לשעה לעומת מחיר שוק של 2.5 עד 3 דולר לשעה. האתר הוסיף שדיווחים על מספרים אחרים של מעבדים פעילים לא אושרו בידי הגופים הממשלתיים, ולהערכתו עליית מחירי המעבדים והזיכרון ב-2026 צפויה להשאיר את הביקוש לגישה המסובסדת גבוה מההיצע, והפער בין הקיבולת המוכרזת לבין מה שאפשר להקצות בפועל ימשיך להשפיע על לוחות הזמנים של פרויקטים.

מודלים בשפות של הודו

לפי מדד סטנפורד, דירוג של מודלים שנכון בבדיקות באנגלית לא בהכרח נשמר כשהבדיקה משקפת שפה, ניב ותרבות מקומיים. הדוח מזכיר את Indic LLM Arena, דירוג בהובלת AI4Bharat ב-IIT Madras שבודק מודלים ביותר מעשרים שפות הודיות. זה הרקע לאחד היעדים המרכזיים של המשימה: מודלי יסוד מקומיים. לפי הודעה ממשלתית מפברואר 2026, שנים-עשר ארגונים וקונסורציומים נבחרו לפתח מודלי שפה גדולים וקטנים על נתונים הודיים, ביניהם Sarvam AI, Soket AI, Gnani AI, הקונסורציום BharatGen בהובלת IIT Bombay, Fractal Analytics ו-Tech Mahindra Maker's Lab. הממשלה מממנת את עלות החישוב שלהם, והמודלים אמורים לתרום לאקוסיסטם של קוד פתוח. Sarvam, מבנגלור, הציגה ב-18 בפברואר 2026, בפסגת הבינה המלאכותית בניו דלהי, שני מודלים גדולים, של 30 ו-105 מיליארד פרמטרים, ובמרץ 2026 שחררה אותם כקוד פתוח. ביוני 2026 גייסה החברה 234 מיליון דולר, בסגירה ראשונה של סבב B בהובלת HCLTech, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

כסף: השקעות פרטיות וענקיות הטכנולוגיה

ההשקעה הפרטית בבינה מלאכותית בהודו עדיין קטנה בהשוואה לארצות הברית ולסין. לפי תרשים בדוח מדד הבינה המלאכותית של סטנפורד לשנת 2026, היא עמדה ב-2025 על כ-4.1 מיליארד דולר, ו-108 חברות בינה מלאכותית חדשות בהודו קיבלו מימון באותה שנה. לשם השוואה, בארצות הברית ההשקעה הפרטית הגיעה ל-285.9 מיליארד דולר, ובסין ל-12.4 מיליארד. לצד זה הודיעו ענקיות טכנולוגיה זרות על השקעות גדולות. לפי אותו דוח, בסוף 2025 התחייבה מיקרוסופט להשקיע 17.5 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית בהודו, ואמזון הודיעה שתשקיע בהודו יותר מ-35 מיליארד דולר עד 2030, בבינה מלאכותית ובלוגיסטיקה. השאלה מי יחזיק בתשתית הזאת, המדינה או ספקים זרים, היא בדיוק הוויכוח על בינה מלאכותית ריבונית.

כישרונות: הרבה מהנדסים, ותנועה בין מדינות

היתרון הבולט של הודו הוא כוח אדם. לפי נתוני LinkedIn שמובאים במדד סטנפורד, כישורי בינה מלאכותית מופיעים בפרופילים של חברי הרשת בהודו בשיעור יחסי של 3.0 — כמעט פי שלושה מהממוצע העולמי, והגבוה מבין המדינות שנבדקו — לפני ארצות הברית (2.0) וגרמניה (1.8). יש גם פער מגדרי: 3.1 אצל גברים לעומת 1.9 אצל נשים. ב-2025 היו בהודו 50,460 מחברים וממציאים בתחום הבינה המלאכותית, המספר השני בעולם אחרי ארצות הברית, שבה היו 220,520. בתנועת המחברים והממציאים בין מדינות, להודו הייתה ב-2025 יציאה נטו של מינוס 16.9, הגדולה מבין המדינות שנבדקו. עם זאת, פרק אחר באותו דוח מתאר את הודו כמי ש"עוברת מיצואנית נטו לקולטת נטו" של כישרונות מובילים, בזמן שארצות הברית, היעד העיקרי של כישרונות הודיים, מאבדת מיתרונה. בפטנטים התמונה צנועה עוד יותר: להודו 0.4% מפטנטי הבינה המלאכותית שאושרו בעולם ב-2024.

רגולציה: בלי חוק נפרד, בינתיים

בנובמבר 2025 פרסם משרד האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע את הנחיות הממשל של הודו לבינה מלאכותית. הן בנויות על שבעה עקרונות, ביניהם אמון, האדם קודם, וחדשנות על פני ריסון. ההנחיות קובעות ש"בשלב זה, אין צורך בחוק נפרד להסדרת הבינה המלאכותית", ושחלק גדול מהסיכונים אפשר לטפל בהם בחוקים קיימים: זיופים עמוקים (דיפ-פייק) של אנשים, למשל, דרך חוק טכנולוגיית המידע וחוק העונשין, ושימוש במידע אישי לאימון מודלים דרך חוק הגנת המידע האישי מ-2023. במקום חוק, ההנחיות ממליצות על גופים מוסדיים, ובהם קבוצה לממשל בינה מלאכותית, ועדת מומחים לטכנולוגיה ומדיניות ומכון לבטיחות בינה מלאכותית. מכון כזה, לפי מדד סטנפורד, הודו כבר השיקה. ב-18 וב-19 בפברואר 2026 אירחה הודו בניו דלהי את פסגת ההשפעה של הבינה המלאכותית. בסופה אומצה הצהרת ניו דלהי, שלפי הממשלה ההודית קיבלה תמיכה של 92 מדינות וארגונים בינלאומיים, והיא מקדמת מסגרות וולונטריות שאינן מחייבות.