תעשיית הבינה המלאכותית בסין

התוכנית: מסמך 2017 ויעדי 2030

ב-20 ביולי 2017 פרסמה מועצת המדינה של סין את "תוכנית הפיתוח של הבינה המלאכותית מהדור החדש", מסמך שהציב לתחום יעדים עד 2030. התוכנית קבעה יעדים בשלושה שלבים. עד 2020, ענף הליבה של הבינה המלאכותית אמור היה לעבור 150 מיליארד יואן. עד 2025, 400 מיליארד יואן. ועד 2030 סין אמורה להגיע לרמה מובילה בעולם בתיאוריה, בטכנולוגיה וביישומים, ולהפוך ל"מרכז החדשנות העיקרי בעולם" בתחום, עם ענף ליבה של יותר מטריליון יואן וענפים קשורים של יותר מעשרה טריליון יואן. ב-2018, לפי ויקיפדיה, הגדיר משרד המדע והטכנולוגיה חמש חברות כ"אלופות לאומיות" בתחום — Baidu, Alibaba, iFlytek, Tencent ו-SenseTime — וכל אחת קיבלה משימה אחרת: Baidu נהיגה אוטונומית, Alibaba מערכות ענן לניהול תנועה בערים, Tencent ראייה ממוחשבת ברפואה ו-iFlytek זיהוי קול. החוקרים קארן סאטר וזכרי ארנולד, שוויקיפדיה מצטטת, מתארים את חברות הבינה המלאכותית הסיניות כ"שחקניות היברידיות": המדינה מכוונת את פעילותן, מממנת אותן ומגינה עליהן מפני תחרות זרה בשוק המקומי.

"בינה מלאכותית פלוס": מהמעבדה לכל ענף

באוגוסט 2025 פרסמה מועצת המדינה הנחיה חדשה בשם "AI פלוס", שעוברת מפיתוח הטכנולוגיה להטמעה שלה בכלכלה. לפי ההנחיה, עד 2027 סין אמורה להשיג התקדמות משמעותית בשילוב הבינה המלאכותית בשישה תחומים מרכזיים, ושיעור החדירה של מכשירים חכמים מהדור החדש ושל סוכני בינה מלאכותית אמור לעבור 70%. עד 2030 היעד הוא יותר מ-90%, ועד 2035 סין אמורה להיכנס ל"שלב חדש של כלכלה חכמה וחברה חכמה". ההנחיה מונה גם את הכלים: שיפור היכולות הבסיסיות של המודלים, הגדלת היצע הנתונים וכוח החישוב, פיתוח אקוסיסטם של קוד פתוח וחיזוק כוח האדם. הדגש על קוד פתוח מתאים לדרך שבה התעשייה מוכרת בעולם: לפי ויקיפדיה, היא בולטת במודלים פתוחים וזולים, שכל חברה יכולה להוריד ולהריץ בעצמה, ושזכו בזכות זה לאימוץ רחב בעולם.

הכסף: השקעה פרטית מול קרנות המדינה

לפי דוח מדד הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד לשנת 2026, ההשקעה הפרטית בבינה מלאכותית ב-2025 הגיעה ל-285.9 מיליארד דולר בארצות הברית ול-12.4 מיליארד דולר בסין. אבל הדוח עצמו מזהיר שההשוואה הזאת כנראה ממעיטה בהיקף ההוצאה הסינית, בגלל קרנות ההכוונה הממשלתיות: קרנות השקעה שהמדינה יוזמת כדי להשיג גם תשואה וגם יעדים אסטרטגיים. לפי הערכה שמובאת בדוח, קרנות כאלה הזרימו לחברות בינה מלאכותית כ-184 מיליארד דולר בין 2000 ל-2023. ב-2026 נפתח גם שוק ההון הציבורי. ב-8 בינואר 2026 נרשמה Zhipu, שפועלת בעולם בשם Z.ai, למסחר בבורסת הונג קונג, וב-9 בינואר נרשמה שם גם MiniMax. DeepSeek, שמומנה עד אז בידי קרן הגידור High-Flyer, גייסה ב-2026 לראשונה כסף ממשקיעים חיצוניים: לפי CNBC (אוגוסט 2026), הסבב הראשון הגיע ל-50 מיליארד יואן, כ-7.4 מיליארד דולר, ובין המשקיעים היו Tencent, JD.com, NetEase ויצרנית הסוללות CATL.

החברות והמודלים

התעשייה בנויה משתי שכבות. השכבה הראשונה היא ענקיות האינטרנט, שמפתחות מודלים משלהן ומשלבות אותם במוצרים שלהן: Baidu עם משפחת Ernie, Alibaba עם Qwen, Tencent, ו-ByteDance עם העוזר Doubao. לצדן Huawei, שמפתחת את שבבי הבינה המלאכותית Ascend. השכבה השנייה היא מעבדות צעירות שמתמחות במודלים: DeepSeek, Moonshot עם משפחת Kimi, Zhipu עם משפחת GLM, MiniMax ו-StepFun. נקודת המפנה הייתה בינואר 2025, כש-DeepSeek שחררה את מודל ההיסק R1. לפי מדד סטנפורד, בפברואר 2025 הוא השתווה לזמן קצר למודל האמריקאי המוביל. מאז החליפו מודלים אמריקאיים וסיניים את המקום הראשון כמה פעמים, ובמרץ 2026, בניקוד של דירוג Arena, הוביל המודל המוביל של Anthropic (Claude Opus 4.6) את המודל הסיני המוביל, Dola-Seed-2.0 של ByteDance, בפער של 2.7% בלבד. באותו חודש, לפי הדוח, המודל הפתוח החזק ביותר בדירוג Arena היה GLM-5 של Zhipu.

מחקר ופטנטים: איפה סין מובילה ואיפה לא

התמונה משתנה לפי המדד. לפי מדד סטנפורד לשנת 2026, סין מובילה במספר הפרסומים המדעיים, בציטוטים ובפטנטים שאושרו: ב-2024 היא קיבלה 74.2% מכלל פטנטי הבינה המלאכותית בעולם. היא גם מובילה בהתקנת רובוטים תעשייתיים, עם 54% מההתקנות בעולם ב-2024. מנגד, ב-2025 הפיקה ארצות הברית 59 מודלים בולטים, לעומת 35 בסין, והפטנטים שלה משפיעים יותר. בלשון הדוח: סין מובילה במחקר, וארצות הברית מובילה בפיתוח מודלים בולטים. ברקע עומדת מגבלה שאינה בשליטת סין: מאז אוקטובר 2022 מגבילה ארצות הברית את יצוא השבבים המתקדמים לבינה מלאכותית לסין, והמאבק סביב המגבלות האלה מתואר בערך נפרד.

רגולציה: פיקוח על תוכן ועל עסקאות

"אמצעי הביניים לניהול שירותי בינה מלאכותית יוצרת", שנכנסו לתוקף ב-15 באוגוסט 2023, מחייבים את השירותים "לשמור על ערכי הליבה הסוציאליסטיים" ואוסרים תוכן שפוגע, בין השאר, בביטחון המדינה. שירותים שיש להם "מאפיינים של דעת קהל או יכולת גיוס חברתי" חייבים לעבור הערכת ביטחון ולרשום את האלגוריתם שלהם אצל הרשויות. מ-1 בספטמבר 2025 חלה גם חובה לסמן תוכן שנוצר בבינה מלאכותית. הפיקוח מגיע גם לעסקאות: באפריל 2026 חסמה ועדת הפיתוח והרפורמה הלאומית את רכישת Manus, חברת סוכני בינה מלאכותית שהקימו מהנדסים סינים ועברה לסינגפור, בידי Meta תמורת 2 מיליארד דולר, והורתה לצדדים לבטל את העסקה. בשביל חברה שבוחנת מודל סיני, המשמעות המעשית היא שהמודל עוצב בתוך המסגרת הזאת, וכדאי לבדוק איך הוא עונה על נושאים רגישים.