התורכי המכני היה אוטומט שחמט שהשלים המהנדס ההונגרי וולפגנג פון קמפלן בראשית 1770, אחרי שצפה ב-1769 בהופעה של האשליונאי הצרפתי פרנסואה פלטייה והתחייב להציג בפני הקיסרית מריה תרזה מכונה מרשימה יותר. המכשיר כלל דגם בגודל טבעי של ראש ופלג-גוף עליון של אדם, בעל זקן שחור ועיניים אפורות, לבוש גלימות ומצנפת בסגנון עות'מאני, שישב מאחורי ארון ולוח שחמט. לכאורה שיחק האוטומט בכוחות עצמו; בפועל ישב בתוך הארון שחמטאי אנושי מיומן, שהפעיל את הזרוע באמצעות מנופים ומגנטים.
המכונה סיירה בחצרות אירופה ובצפון אמריקה במשך עשרות שנים ושיחקה מול דמויות ידועות: בנג'מין פרנקלין, בשנות השמונים של המאה ה-18, ונפוליאון בונפרטה, בארמון שנברון ב-1809. השחמטאי החזק של התקופה, פרנסואה-אנדרה דניקן פילידור, ניצח אותה. ב-1805 רכש אותה יוהאן נפומוק מלצל תמורת 10,000 פרנק והציג אותה עד מותו ב-1838. ב-1827, בבולטימור, נחשפה התרמית כשהמפעיל ויליאם שלומברגר נמלט מן הארון בשל החום; ההתגלות לא התקבלה מיד, ורק ניתוח שפרסם אדגר אלן פו ב-1836 הפך את ההסבר לנחלת הכלל. את המנגנון המלא תיאר סיילס מיטשל במאמר מ-1857. האוטומט עצמו נשרף בשרפה בפילדלפיה ב-5 ביולי 1854.
המשמעות התרבותית של הפרשה חורגת מהיותה תרמית בידור. היא מספקת דימוי חוזר לפער בין מה שנראה כמכונה עצמאית לבין העבודה האנושית המוסתרת שמאחוריה — פער שחוזר בדיון בן-זמננו על מערכות בינה מלאכותית. הצירוף "תורכי מכני" משמש מאז ככינוי לכל שירות שנחזה להיות אוטומטי לחלוטין אך נשען בפועל על עובדים אנושיים שאינם גלויים ללקוח, וכן כתמרור-אזהרה בפני חוקרים המעריכים יכולות של מערכת לפי הרושם שהיא עושה במקום לפי בדיקה של מנגנונה. חברת אמזון אף נתנה את השם Mechanical Turk לפלטפורמה מקוונת שבה בני-אדם מבצעים משימות קטנות שמערכות ממוחשבות אינן מסוגלות להשלים לבדן — שימוש בשם שהמבקרים והמפעילים מפרשים בדרכים שונות.