Nimrod

הרעיון: ג'ון בנט ומכונה שמטרתה היחידה היא לשחק

בסוף 1950 הציע ג'ון בנט (⁦John Bennett⁩), עובד אוסטרלי של ⁦Ferranti⁩ שסיים זמן קצר קודם דוקטורט בקיימברידג', לבנות מחשב שישחק במשחק ⁦Nim⁩ — משחק מתמטי עתיק שבו שחקנים מסירים לסירוגין עצם אחד או יותר מכמה ערימות. לפי ויקיפדיה, ההצעה של בנט קיבלה השראה, כך מסופר, מ-⁦Nimatron⁩, מכונה שמהנדסי-הממסרים ג'רלד טוֹני (⁦Gerald Tawney⁩) וווילארד דֶר (⁦Willard Derr⁩) בנו בחברת ⁦Westinghouse⁩ לפי רעיון של אדוארד קונדון (⁦Edward Condon⁩), והוצגה בין אפריל לאוקטובר 1940 ביריד העולמי בניו יורק. בניגוד ל-⁦Nimatron⁩ האלקטרומכנית, ⁦Nimrod⁩ נבנה כמחשב דיגיטלי מבוסס שפופרות-ואקום. המהנדס ריימונד סטיוארט-ויליאמס (⁦Raymond Stuart-Williams⁩) הפך את רעיונו של בנט למכונה של ממש: הבנייה התחילה ב-1 בדצמבר 1950, והושלמה ב-12 באפריל 1951. לפי "⁦Ferranti: Computers⁩" ב-⁦Grace's Guide⁩, באותה שנה גם מסרה ⁦Ferranti⁩ לאוניברסיטת מנצ'סטר את ⁦Ferranti Mark 1⁩ הראשון שלה — כלומר, ⁦Nimrod⁩ נבנה בחברת הנדסה ותיקה שבדיוק אז נכנסה לתחום המחשבים הכלליים. לפי ויקיפדיה, אף שבנט הציע משחק, המטרה שלו הייתה "להציג את יכולת המחשב לבצע חישובים מתמטיים" (⁦to show off the computer's ability to do mathematical calculations⁩), שכן ⁦Nim⁩ מבוסס על עקרונות מתמטיים.

מה היה בתוך הקופסה

לפי ויקיפדיה, ⁦Nimrod⁩ מדד בערך 3.7 מטר רוחב, 2.7 מטר עומק ו-1.5 מטר גובה — גודל של כמה ארונות גדולים. רוב הנפח הזה לא היה בכלל מעגלי-החישוב: שפופרות-הוואקום ונוריות-התצוגה שהציגו לציבור את מהלכי המכונה תפסו כמעט את כל המקום, ולפי ויקיפדיה המחשב עצמו תפס לא יותר מ-2% מהנפח הכולל. המכונה הייתה בנויה כך שאפשר להאיט את מהירות-הפעולה שלה, כדי שמציג בתערוכה יוכל להסביר לקהל מה היא עושה בכל שלב. לפי ויקיפדיה, פול ג'נינגס (⁦Paul Jennings⁩), כתב-רדיו של ה-⁦BBC⁩, תיאר את המכונה כ"מקרר אפרפר ועצום" (⁦tremendous gray refrigerator⁩), וטען שכל מבקרי הפסטיבל "קפאו במקום" (⁦came to a standstill⁩) כשהגיעו אליה.

איך משחקים נגד Nimrod

בכל תור הסיר שחקן עצם אחד או יותר מערימה אחת, ולפי ויקיפדיה ⁦Nimrod⁩ ידע לשחק גם בגרסה ה"מסורתית" של ⁦Nim⁩ וגם בגרסה ה"הפוכה": באחת מהן מי שמסיר את העצם האחרון מנצח, ובשנייה הוא מפסיד. השחקן לחץ על כפתורים בעמדה גבוהה, שהתאימו לנוריות שייצגו את העצמים בערימות. ⁦Nimrod⁩ חישב את תגובתו, והציג אותה בלוח נפרד של נוריות, בעוד שלטים הודיעו למי התור ומי ניצח. לפי ויקיפדיה, ⁦Ferranti⁩ אף פרסמה חוברת בת 1 שילינג ו-6 פני בשם "⁦Faster Than Thought: The Ferranti Nimrod Digital Computer⁩", שהסבירה למבקרים איך המכונה פועלת.

פסטיבל בריטניה 1951: הציבור רצה לשחק, לא להתרשם מההנדסה

"פסטיבל בריטניה" (⁦Festival of Britain⁩) היה תערוכה לאומית שנפתחה במאי 1951, במימון ממשלתי ברובו, כדי לתת לציבור הבריטי תחושת-התאוששות והתקדמות אחרי מלחמת העולם השנייה ולקדם מדע וטכנולוגיה בריטיים. ⁦Nimrod⁩ הוצג בתערוכת-המדע של הפסטיבל בדרום-קנזינגטון שבלונדון, ונחשף שם לקהל ב-5 במאי 1951. ⁦Ferranti⁩ פרסמה את ⁦Nimrod⁩ כ"מהיר ממחשבה" (⁦faster than thought⁩) ו"מוח אלקטרוני", והתכוונה להפגין בכך את יכולות התכנון והתכנות שלה, לא לשעשע. בפועל, לפי ויקיפדיה, מבקרי התערוכה התעניינו הרבה יותר במשחק עצמו מאשר בטכנולוגיה שמאחוריו — ולפי אותו מקור, בין המבקרים שלפי הדיווחים שיחקו נגד המכונה היה גם חוקר-המחשבים אלן טיורינג. בנט עצמו, לפי ויקיפדיה, אמר אחר כך ש"רוב הציבור היה שבע-רצון רק לבהות באורות המהבהבים ולהתרשם" (⁦most of the public were quite happy to gawk at the flashing lights and be impressed⁩). החוברת של ⁦Ferranti⁩ צפתה מראש את הביקורת, וכתבה: "יכול להיראות שבכך שאנחנו מנסים לגרום למכונות לשחק משחקים, אנחנו מבזבזים את זמננו" (⁦It may appear that, in trying to make machines play games, we are wasting our time⁩). מיד אחר כך השיבה שזה לא נכון, כי תורת המשחקים מורכבת מאוד, ומכונה שמסוגלת לשחק משחק מורכב אפשר לתכנת גם לפתרון בעיות מעשיות מורכבות מאוד.

אחרי לונדון: ברלין, טורונטו, ופירוק

אחרי הפסטיבל לקחה ⁦Ferranti⁩ את ⁦Nimrod⁩ לתערוכה התעשייתית של ברלין (⁦Berlin Industrial Show⁩), שם הוצג במשך כשלושה שבועות באוקטובר 1951, ולפי ויקיפדיה ביקר בו גם שר-הכלכלה המערב-גרמני לודוויג ארהרד (⁦Ludwig Erhard⁩), שנודע מאוחר יותר כקנצלר גרמניה. לאחר מכן הוצג ⁦Nimrod⁩ לזמן קצר בטורונטו, ופורק. ⁦Ferranti⁩ לא בנתה אחריו משחקים נוספים, והמשיכה לעבוד על מחשבים כלליים. לפי ויקיפדיה, ⁦Nim⁩ עצמו המשיך לשמש תוכנית-הדגמה על כמה מחשבים אחרים בשנים הבאות, בהם ⁦NUSE⁩ (1954), ⁦SMIL⁩ ו-⁦SILLIAC⁩ (שניהם 1956), ⁦Odra 1003⁩ (1962), ⁦Nimbi⁩ ו-⁦Antinéa⁩ (שניהם 1963). לפי ויקיפדיה, מוזיאון משחקי-המחשב של ברלין (⁦Computerspielemuseum Berlin⁩) מציג תצוגה של ⁦Nimrod⁩.

האם זה היה "משחק-המחשב" הראשון, ולמה הערך הזה כאן

לפי ויקיפדיה, ⁦Nimrod⁩ נחשב מועמד מוקדם, ואולי שני בסדר-הזמנים, למשחק-מחשב הראשון בהיסטוריה — אבל אם הוא נכנס להגדרה הזאת תלוי בהגדרה עצמה: אין בו מסך, והוא הציג את מצבו באמצעות נוריות בלבד. הוא הגיע ארבע שנים אחרי מכשיר-שעשועים על גבי שפופרת-קרן-קתודית מ-1947, ושנה אחרי "⁦Bertie the Brain⁩", מחשב שנבנה במיוחד כדי לשחק איקס-עיגול, והוצג בתערוכה הלאומית הקנדית ב-1950. לפי ויקיפדיה, רק ב-1952 הציגו המשחקים "⁦OXO⁩" ודמקה של כריסטופר סטרייצ'י (⁦Christopher Strachey⁩) תוצאה חזותית על מסך אלקטרוני של ממש — הצעד שלפניו ⁦Nimrod⁩ ודומיו עדיין לא עשו. בלי קשר לשאלת ה"ראשון", ⁦Nimrod⁩ הוא דוגמה מוקדמת מאוד למחשב שמשחק נגד אדם — עשרות שנים לפני ⁦Deep Blue⁩ ו-⁦AlphaGo⁩. ההבדל המהותי: ⁦Nimrod⁩ שיחק לפי כלל קבוע שתוכנת בו מראש, ולא למד שום דבר מניסיון או ממשחקים קודמים — בדיוק הסוג של "בינה מלאכותית" שהקטגוריה הזאת מבהירה שהוא לא שקול ללמידת-מכונה של היום.