מרכזי נתונים בחלל (Space-Based Data Centers)
הגדרה
מרכזי נתונים בחלל הם רעיון להעלות שרתים של בינה מלאכותית ללוויינים שמונעים באנרגיה סולארית, במקום לבנות עוד מרכזי נתונים על הקרקע. כמה חברות ומדינות כבר מנסות אותו בפועל, אבל נכון לסוף אוקטובר 2026 נמצאים במסלול רק לוויינים ניסיוניים בודדים, ובהם אב הטיפוס של פרויקט Suncatcher של גוגל. מומחים מצביעים על מכשולים כבדים: קירור, קרינה ועלות השיגור.
💡 דוגמה
היום: כששואלים את ג'מיני או את ChatGPT שאלה בטלפון, התשובה מחושבת בבניין ענק מלא שרתים על הקרקע, שצורך חשמל ולעיתים גם מים מהסביבה שלו.
בניסוי: באוקטובר 2026 ביקשו מהנדסי גוגל מלוויין ניסוי שנושא שבבי AI לכתוב הייקו על החיים בחלל, והוא ענה מהמסלול. זו בדיוק השאלה שהמגמה בודקת: האם יום אחד חלק מהתשובות שנקבל יחושבו בלוויין שמונע באור השמש.
מה זה מרכז נתונים בחלל, ולמה מדברים על זה דווקא עכשיו
מרכז נתונים בחלל הוא רעיון להוציא את השרתים שמריצים בינה מלאכותית מהבניינים הענקיים שעל הקרקע ולהעלות אותם ללוויינים. לפי סקירה של משרד הביקורת של הממשל האמריקאי (GAO) מאפריל 2026, רוב ההצעות מדברות על לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, וחלקן על צבירים של אלפי לוויינים שמחשבים יחד. הרקע הוא גל בניית התשתיות לבינה מלאכותית: לפי אותה סקירה, משרד האנרגיה האמריקאי צופה שמרכזי נתונים יצרכו עד 12 אחוזים מהחשמל בארצות הברית עד 2028, ובמקביל גוברת ההתנגדות המקומית למרכזי נתונים חדשים. GAO מציין שהרעיון עשוי להפחית את הצורך בקרקע, בחשמל ובמים על כדור הארץ, אבל שיש בדרכו מחסומים הנדסיים וכלכליים כבדים.
הטיעון בעד: שמש כמעט בלי הפסקה
הטיעון המרכזי של התומכים הוא אנרגיה. לפי גוגל, במסלול הנכון לוח סולארי יכול להפיק עד פי 8 יותר חשמל מאשר על כדור הארץ, וכמעט ברציפות: המסלול שהיא מציעה עוקב אחרי קו השחר והשקיעה (מסלול סינכרוני לשמש), ולכן הלוויין נמצא כמעט תמיד באור. החברה הצעירה Starcloud טוענת שעלויות האנרגיה במסלול יהיו נמוכות פי 10 מאשר על הקרקע, ואילון מאסק אמר שהחלל הוא "הדרך היחידה להגדיל" את היקף מרכזי הנתונים. אלה טענות של החברות עצמן ולא תוצאות מדודות. לפי GAO, רכיבי החשמל, הקירור והתקשורת של לוויינים הם טכנולוגיה בשלה, אבל הפעלתם לטובת מרכז נתונים עדיין לא הוכחה.
פרויקט Suncatcher של גוגל: מהמאמר ללוויין
גוגל הציגה את פרויקט Suncatcher ב-4 בנובמבר 2025 כפרויקט מחקר שאפתני וארוך טווח (moonshot): צבירים של לוויינים סולאריים שנושאים שבבי TPU, מעבדי הבינה המלאכותית של גוגל, ומחוברים זה לזה בקישורי לייזר. בתכנון לדוגמה שפרסמה החברה טסים 81 לוויינים בגובה ממוצע של 650 קילומטרים, במבנה צפוף ברדיוס של קילומטר אחד. בבדיקת קרינה במעבדה, הרכיב הרגיש ביותר בשבב, הזיכרון, החל להראות תקלות רק במנת קרינה גבוהה בערך פי שלושה מזו שצפויה בחמש שנות פעולה מאחורי מיגון. ב-1 באוקטובר 2026 שוגר לוויין אב הטיפוס, שנבנה עם חברת Planet. לפי TechCrunch, נכון ל-30 באוקטובר 2026 הוא פעיל: הוא נושא ארבעה שבבי TPU, שרק אחד מהם יכול לפעול בכל רגע, ומייצר עד קילוואט אחד של חשמל, ולכן השבב רץ בכל פעם דקות ספורות (כ-15 עד 20 דקות, לפי הדיווחים). הוא מריץ את Gemma 4, והבקשה הראשונה של המהנדסים הייתה הייקו על החיים בחלל. אם השבבים יעמדו בקרינה ובחום, גוגל מתכננת לשגר ב-2027 שני לוויינים נוספים שיבדקו קישורי לייזר בין לוויינים.
לא רק גוגל: מי עוד במירוץ
הלוויין של גוגל אינו הראשון. בסין שוגרו ב-14 במאי 2025 שנים עשר לוויינים, הראשונים ברשת לווייני המחשוב Three-Body שמפתחות מעבדת ג'ה-ג'יאנג (Zhejiang Lab) והחברה ADA Space. התוכנית מדברת על 2,800 לוויינים, והראשונים נושאים מודל AI שמעבד במסלול את הנתונים שהלוויינים עצמם אוספים. Starcloud, שנתמכת על ידי NVIDIA, שיגרה בתחילת נובמבר 2025 לוויין עם מעבד גרפי H100, אימנה עליו מודל שפה קטן על כתבי שייקספיר והריצה עליו את Gemma. באוגוסט 2026 גייסה 250 מיליון דולר נוספים לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר, וביקשה מרשות התקשורת האמריקאית (FCC) אישור להפעיל 88 אלף חלליות. SpaceX הגישה ל-FCC בסוף ינואר 2026 בקשה להפעיל עד מיליון לוויינים שישמשו מרכזי נתונים, וב-2 בפברואר 2026 הודיעה שרכשה את xAI של אילון מאסק. במרץ 2026 הגישה גם Blue Origin של ג'ף בזוס בקשה לפרויקט Sunrise, עד 51,600 לוויינים.
הבעיה הגדולה: איך מקררים מחשב בוואקום
ההנחה שהחלל "קר" ולכן קל לקרר בו מחשבים היא אולי הטעות הנפוצה ביותר בדיון. על כדור הארץ מסלקים חום באמצעות אוויר או מים; בוואקום אין לא זה ולא זה, והדרך היחידה היא להקרין אותו דרך משטחים גדולים שנקראים רדיאטורים. GAO מציין שהחלל אינו מקרר חומרת מחשוב ביעילות, ושפתרונות קירור בקנה המידה הדרוש עדיין לא הוכחו. לפי ניתוח של האנליסט אנדרו קבלייר ב-IEEE Spectrum ביוני 2026, ארון שרתים של כ-40 קילוואט צריך רדיאטור של כ-80 מטרים רבועים, ורדיאטורים ולוחות סולאריים יכולים להגיע ל-65 עד 70 אחוזים ממסת הלוויין, מסה שצריך לשלם כדי לשגר. מעבר לחום יש קרינה, שעלולה להפוך ביטים בזיכרון ולשבש נתונים בלי שמערכות הניטור הרגילות יבחינו בכך. לפי TechCrunch, בדיקות הקרקע של גוגל הראו שהבעיה קטנה בהרצת מודלים מוכנים (הסקה) וגדולה יותר באימון. גם התקשורת מאתגרת: מרכז נתונים בחלל צריך להעביר כמויות גדולות של נתונים לכדור הארץ ובין לוויינים.
כסף, תחזוקה וזבל בחלל
גם אם ההנדסה תיפתר, נשארת השאלה הכלכלית. גוגל עצמה כתבה שמחיר השיגור עשוי לרדת אל מתחת ל-200 דולר לקילוגרם עד אמצע שנות ה-2030, ושאז העלות של שיגור מרכז נתונים לחלל והפעלתו שם עשויה להשתוות בערך לעלות החשמל של מרכז נתונים דומה על הקרקע. לפי המודל הגס של קבלייר, לשגר מעבד גרפי ולהפעיל אותו בחלל במשך שנה יקר בסדר גודל אחד לפחות מאשר על הקרקע. ברנדון לוסיה מאוניברסיטת קרנגי מלון אמר ל-NPR שעלויות התחזוקה והמורכבות במסלול גדלות "פי 10, אולי פי 100". טרוויס בילס, מוביל הפרויקט בגוגל, אמר שאינו צופה שמרכזי נתונים בחלל יהיו זולים יותר בתוך חמש שנים, ושהם יפעלו לצד אלה שעל הקרקע ולא במקומם. GAO מזהיר גם שריבוי לוויינים מגביר את הסכנה להתנגשויות ולפסולת חלל ומפריע לתצפיות אסטרונומיות, ולפי NPR רקטות ולוויינים שנשרפים באטמוספרה בסוף חייהם עלולים לזהם אותה.
למה זו מגמה, ואיפה היא עומדת בסוף אוקטובר 2026
הנושא נכתב כאן כמגמה ולא כערך על גוגל, משום שגופים שונים בארצות הברית ובסין מקדמים אותו במקביל. לפי GAO, מאז ינואר 2026 קיבלה ה-FCC שלוש בקשות מחברות אמריקאיות לצבירי לוויינים שישמשו מרכזי נתונים, ופרויקטים נוספים מתקדמים בסין, באיחוד האירופי וביפן. ועדיין, במסלול יש בינתיים רק לוויינים בודדים עם שבב אחד או כמה שבבים. GAO מעריך שמרכזים קטנים, שמעבדים נתונים שנאספים בחלל עצמו, קרובים יותר לבשלות מאשר מרכזים גדולים לאימון מודלים. נכון לסוף אוקטובר 2026, כבר הוכח שאפשר להריץ שבב AI בחלל; השאלה הפתוחה היא אם אפשר לעשות זאת בהיקף ובמחיר שיתחרו בקרקע.
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
| מה כבר שוגר | התוכנית המוצהרת | |
|---|---|---|
| גוגל (Suncatcher) | לוויין אב טיפוס אחד עם ארבעה שבבי TPU (1.10.2026) | שני לוויינים נוספים עם קישורי לייזר ב-2027; בהמשך צבירים של לוויינים, כמו התכנון לדוגמה של 81 לוויינים |
| Starcloud | Starcloud-1 עם מעבד H100 (נובמבר 2025) | שני לווייני מחשוב ב-2027; בקשה ל-FCC להפעיל 88 אלף חלליות |
| סין (רשת הלוויינים Three-Body) | 12 לוויינים (14.5.2025) | צביר של 2,800 לוויינים |
| SpaceX (שרכשה את xAI) | טרם שוגרו לווייני מחשוב; לפי NPR החברה צופה להתחיל ב-2028 לכל המוקדם | בקשה ל-FCC להפעיל עד מיליון לוויינים (ינואר 2026) |
| Blue Origin (Project Sunrise) | בשלב בקשת רישוי | עד 51,600 לוויינים בגובה 500 עד 1,800 קילומטרים (בקשה ל-FCC, מרץ 2026) |
שאלות נפוצות ❓
האם כבר פועל היום מרכז נתונים בחלל?
לא במובן המסחרי. נכון לסוף אוקטובר 2026 במסלול יש לוויינים ניסיוניים: 12 הלוויינים הראשונים של רשת לווייני המחשוב הסינית (מאי 2025), Starcloud-1 עם מעבד H100 (נובמבר 2025) ואב הטיפוס של פרויקט Suncatcher של גוגל עם ארבעה שבבי TPU (אוקטובר 2026).
החלל קר, אז למה הקירור הוא בעיה?
כי בחלל אין אוויר או מים שיובילו את החום הלאה. הדרך היחידה להיפטר ממנו היא להקרין אותו החוצה דרך רדיאטורים גדולים וכבדים. לפי ניתוח ב-IEEE Spectrum, ארון שרתים של כ-40 קילוואט צריך רדיאטור של כ-80 מטרים רבועים.
מה בעצם עשה הלוויין של גוגל?
הוא נושא ארבעה שבבי TPU, שרק אחד מהם פועל בכל פעם, ומריץ את המודל הפתוח Gemma 4 לפרקי זמן קצרים. הבקשה הראשונה שקיבל הייתה לכתוב הייקו על החיים בחלל. המטרה האמיתית היא למדוד איך השבבים עומדים בקרינה ובטמפרטורות הקיצוניות.
מתי זה עשוי להשתלם כלכלית?
לפי גוגל, זה עשוי לקרות כשמחיר השיגור ירד אל מתחת ל-200 דולר לקילוגרם, והיא מעריכה שזה יקרה עד אמצע שנות ה-2030. אז העלות של שיגור מרכז נתונים לחלל והפעלתו שם עשויה להשתוות בערך לעלות החשמל של מרכז נתונים דומה על הקרקע. מוביל הפרויקט בגוגל אמר שאינו צופה שזה יהיה זול יותר מהקרקע בתוך חמש שנים.
האם מרכזי נתונים בחלל יחליפו את אלה שעל הקרקע?
מוביל הפרויקט בגוגל צופה שהם יפעלו לצידם ולא במקומם. GAO מציין שהם עשויים להשלים או להחליף מרכזים קרקעיים במשימות שצורכות הרבה אנרגיה, אבל גם שהשימוש הקרוב יותר לבשלות הוא עיבוד נתונים שנאספים בחלל עצמו.
האם זה מסוכן לסביבה או לחלל?
יש חשש כזה. רקטות שורפות דלק, לוויינים בסוף חייהם נשרפים באטמוספרה, ולפי GAO ריבוי לוויינים מגביר את הסכנה להתנגשויות ולפסולת חלל ומפריע לתצפיות אסטרונומיות.