מרכזי נתונים מודולריים (Modular AI Data Centers)
הגדרה
מרכזי נתונים מודולריים הם מרכזי נתונים לבינה מלאכותית שנבנים במפעל כיחידות מוכנות, לעיתים בגודל של מכולת משלוח, ומובלים לאתר כדי להתחבר לחשמל ולפעול תוך שבועות או חודשים, במקום שנים של בנייה. כמה חברות, ובהן Runware, Crusoe, Vertiv ו-Schneider Electric, מציעות יחידות כאלה, ו-NVIDIA משלבת מודולים טרומיים בתכנון המומלץ שלה ל"מפעלי AI".
💡 דוגמה
דוגמה: חברה ישראלית שמפעילה אפליקציה ליצירת תמונות רוצה להריץ את המודלים שלה על שרתים קרובים ללקוחותיה באירופה.
הדרך הרגילה: לשכור מקום במרכז נתונים קיים, או לחכות שנים לבניין חדש ולחיבור שלו לרשת החשמל.
הדרך המודולרית: לפי ההבטחה של החברות בתחום, להזמין יחידה מוכנה בגודל מכולה, להציב אותה ליד חוות סולארית שכבר מחוברת לחשמל ולהתחיל לעבוד תוך שבועות.
מה זה מרכז נתונים מודולרי
מרכז נתונים רגיל נבנה באתר עצמו: יוצקים יסודות, מקימים בניין, ורק אחר כך מתקינים בתוכו מערכות חשמל, קירור וארונות שרתים. מרכז נתונים מודולרי, או טרומי (prefabricated), הופך את הסדר: את רוב החלקים מייצרים ובודקים במפעל, ולאתר מגיעות יחידות מוכנות שצריך רק לחבר. בקצה האחד עומדת יחידה עצמאית בגודל של מכולת משלוח, עם שרתים, קירור ואספקת חשמל; בקצה השני, פלטפורמות של עשרות מגה-ואט, שבהן מודולים טרומיים מורכבים בתוך מעטפת פלדה מוכנה. מודולים טרומיים אינם חדשים בעולם מרכזי הנתונים. מה שמאפיין את 2025 ואת 2026 הוא שחברות מתאימות אותם לשרתי בינה מלאכותית צפופים, עם קירור נוזלי, ומנסות לייצר אותם בפס ייצור, כמו מוצר תעשייתי.
למה עכשיו: חשמל, זמן וצפיפות
שלושה לחצים דוחפים לכיוון הזה. הראשון הוא חשמל: לפי Data Center Frontier, ההמתנה לחיבור לרשת החשמל מגיעה ל-24 עד 36 חודשים, ולכן יש היגיון בהצבת יחידות קטנות במקומות שכבר יש בהם חשמל, למשל ליד חוות סולאריות. השני הוא זמן: חברות שצריכות כוח חישוב אינן רוצות לחכות לבנייה של שנים, ולטענת מנכ"ל Runware, פלביו רדולסקו, מרכזי נתונים רגילים לא יכולים לגדול מספיק כדי להריץ מודלים בהיקף כזה, כי "החשמל והקירור פשוט לא קיימים שם". השלישי הוא צפיפות: לפי Data Center Frontier, ארונות שרתים של AI צורכים 50 עד 100 קילוואט, וזה מחייב קירור נוזלי ותשתית חשמל שמרכזי נתונים ותיקים לא תוכננו לה. לפי TechCrunch, מתקנים קטנים גם עשויים לעורר פחות התנגדות מקומית מקמפוסים ענקיים. חלק גדול מההצעות מכוון להסקה, כלומר להרצת מודלים מוכנים מול משתמשים, ולא לאימון מודלי ענק.
המקרה של Runware: מכולה של מגה-ואט ומפעל ברומניה
Runware מפעילה פלטפורמה שדרכה מפתחים מריצים מודלים ליצירת תמונות, וידאו ושמע. באוגוסט 2026 הציגה את ה-Sonic Inference Pod: יחידה בגודל של מכולת משלוח באורך 20 רגל, עם מגה-ואט אחד של כוח חישוב וקירור במעגל סגור שממחזר כ-1.5 מטרים מעוקבים של מים שזורמים במעגל סגור, בלי קירור באידוי. לפי החברה, אפשר להציב יחידה כזו תוך שבועות, ולא שנים, והיא פורסת רשת בארצות הברית ובאירופה שמתחילה ב-160 אתרים. בסוף אוקטובר 2026 פירטה החברה ל-TechCrunch את תוכנית הייצור: שני מפעלים, הראשון ברומניה, ויעד של 30 מגה-ואט ביום עד 2028 במפעל הרומני, כגיגה-ואט בחודש. ההרכבה של יחידה ארכה בעבר שלושה שבועות והיעד הוא יום אחד, ואת ההתקנה אצל הלקוח החברה רוצה לקצר ל-48 שעות. לדבריה, היא גייסה עד כה יותר מ-60 מיליון דולר, ולטענתה קיבלה מלקוחות התחייבויות עניין בשווי מיליארד דולר. אלה נתונים של החברה עצמה.
Crusoe Spark: מיחידות קצה למפעל בקולורדו
Crusoe, חברת תשתיות AI שמקימה גם קמפוס ענק של 1.2 גיגה-ואט באבילין שבטקסס, השיקה ביוני 2025 את Crusoe Spark: "מפעל AI" טרומי שכולל חשמל, קירור, ניטור מרחוק, מערכת כיבוי אש וארונות לשרתי GPU, ומסופק תוך שלושה חודשים לכל המוקדם. בתחילה הציגה אותו החברה כפתרון למחשוב קצה, כלומר כוח חישוב שמוצב קרוב למקום שבו נוצרים הנתונים, למשל לניטור חולים בזמן אמת. במרץ 2026 הודיעה Crusoe על השקעה של יותר מ-200 מיליון דולר במפעל בברייטון שבקולורדו, וצפתה שהיחידות הראשונות מפס הייצור יושלמו ברבעון השלישי של 2026. ב-21 באוקטובר 2026 הציגה את Spark Liquid, הדור השישי של הפלטפורמה: עד 3.5 מגה-ואט ליחידה וקירור נוזלי במעגל סגור שאינו צורך מים ואינו מאדה אותם. ייצורו צפוי להתחיל ב-2027.
גם הוותיקות: Vertiv, Schneider Electric ו-NVIDIA
המגמה אינה רק של סטארט-אפים. Vertiv, יצרנית של ציוד חשמל וקירור למרכזי נתונים, השיקה באוגוסט 2025 את OneCore: פלטפורמה שמורכבת במפעל, להקמות של 5 עד 50 מגה-ואט. החברה טוענת להפעלה בקצב של מגה-ואט ליום, ו-Data Center Frontier ציין שזו טענה שעוד צריכה הוכחה בשטח. Schneider Electric הציגה ביוני 2025 יחידה טרומית ("פוד") עם קירור נוזלי, שמגיעה ליותר ממגה-ואט אחד ליחידה. וב-28 באוקטובר 2025 הציגה NVIDIA את Omniverse DSX, תכנון מומלץ להקמת "מפעלי AI" בהיקף של גיגה-ואט. לפי NVIDIA, במסגרתו Bechtel ו-Vertiv מספקות מודולים שנבנים ונבדקים במפעל ומוכנים לחיבור.
הגבולות והספקנים
לא כולם משוכנעים. בכתבה של The Register מאפריל 2025 אמר ג'ון דינסדייל מחברת המחקר Synergy Research Group שמרכזי נתונים טרומיים "אינם ניתנים להרחבה בשום דרך סבירה", וצפה שיישארו חלק קטן מאוד מהשוק; אנדרו באס מחברת המחקר IDC העריך שחלקם בשוק מסתכם באחוזים בודדים. מודולריות גם אינה פוטרת מהצורך בחשמל: גם מתקן טרומי צריך חיבור לרשת או מקור אנרגיה גדול. ויש פער בין תוכנית לביצוע. TechCrunch הזכיר את Arrival, יצרנית רכבים חשמליים שהוערכה בעבר ביותר מ-13 מיליארד דולר ונכשלה בייצור המוני במחיר משתלם, וציין ש-Runware עדיין תלויה ב-NVIDIA בציוד הרשת ומביאה רכיבים כמו משאבות ומאווררים מגרמניה. לפי הכתבה, "הביצוע הוא המבחן". רוב נתוני המהירות והחיסכון בתחום מגיעים מהיצרנים עצמם.
למה זו מגמה, ואיך היא מתחברת לתמונה הרחבה
מרכזי הנתונים המודולריים הם אחת מכמה תשובות של התעשייה לאותה בעיה: הביקוש לכוח חישוב לבינה מלאכותית גדל מהר יותר מהקצב שבו אפשר לבנות מרכזי נתונים רגילים ולחבר אותם לחשמל. הגישה המודולרית מהמרת על תעשייה במקום על בנייה, והנושא נכתב כאן כמגמה ולא כערך על Runware, משום שסטארט-אפים, יצרניות ציוד ותיקות ו-NVIDIA מקדמים אותו באותה תקופה. נכון לסוף אוקטובר 2026, השאלה הפתוחה היא אם הייצור ההמוני שהחברות מבטיחות אכן יתממש, ואם יחידות קטנות ומפוזרות יוכלו להתחרות במחיר ובאמינות במתקנים הגדולים.
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
| מה זה | היקף | מהירות, לפי החברה | |
|---|---|---|---|
| Runware Sonic Inference Pod | יחידה עצמאית בגודל מכולה של 20 רגל | מגה-ואט אחד ליחידה | פריסה תוך שבועות; יעד של 48 שעות להתקנה |
| Crusoe Spark | יחידה מודולרית מוכנה, מיוצרת במפעל בקולורדו | Spark Liquid עד 3.5 מגה-ואט ליחידה | אספקה תוך שלושה חודשים לכל המוקדם |
| Vertiv OneCore | מודולים טרומיים בתוך מעטפת פלדה | 5 עד 50 מגה-ואט | הפעלה של מגה-ואט ליום |
| Schneider Electric EcoStruxure Pod | יחידה טרומית עם קירור נוזלי | יותר ממגה-ואט ליחידה | פריסה מהירה יותר, בלי מספר מוצהר |
| NVIDIA Omniverse DSX | תכנון מומלץ, לא מוצר; המודולים מ-Bechtel ו-Vertiv | מ-100 מגה-ואט ועד כמה גיגה-ואט | "מקצר משמעותית את זמן הבנייה" |
שאלות נפוצות ❓
במה מרכז נתונים מודולרי שונה ממרכז נתונים רגיל?
מרכז נתונים רגיל נבנה באתר, שלב אחרי שלב. במודולרי, רוב החלקים, ולפעמים היחידה כולה, מיוצרים ונבדקים במפעל, ובאתר נשאר בעיקר לחבר אותם לחשמל ולרשת.
כמה זמן לוקח להקים מרכז נתונים כזה?
לפי החברות עצמן: Runware מדברת על פריסה תוך שבועות ומכוונת להתקנה של 48 שעות, Crusoe מספקת יחידות Spark תוך שלושה חודשים לכל המוקדם, ו-Vertiv טוענת להפעלה בקצב של מגה-ואט ליום. אלה טענות של היצרנים, לא מדידות עצמאיות.
האם זה פותר את המחסור בחשמל?
לא. גם יחידה מודולרית צריכה חשמל, ולכן החברות מחפשות אתרים שכבר מחוברים, למשל ליד חוות סולאריות. המודולריות מקצרת את הבנייה, לא את ההמתנה לחיבור חדש לרשת.
האם מרכזי נתונים מודולריים צורכים מים?
רבים מהם משתמשים בקירור נוזלי במעגל סגור. Runware ממחזרת כ-1.5 מטרים מעוקבים של מים בכל יחידה, ו-Crusoe אומרת ש-Spark Liquid אינו צורך מים ואינו מאדה אותם.
מי מייצר מרכזי נתונים כאלה?
סטארט-אפים כמו Runware, חברות ענן כמו Crusoe, ויצרניות ציוד ותיקות כמו Vertiv ו-Schneider Electric. NVIDIA משלבת מודולים טרומיים של Bechtel ו-Vertiv בתכנון המומלץ שלה ל"מפעלי AI".
למה יש ספקנים?
אנליסטים של Synergy Research ושל IDC אמרו ב-2025 שהגישה קשה להרחבה ותישאר נתח קטן מהשוק, ו-TechCrunch הזכיר שייצור המוני קשה יותר משנראה, כפי שלמדה יצרנית הרכבים החשמליים Arrival.