ענק הברזל (The Iron Giant)

הסרט: 1999, בראד בירד, עיבוד חופשי לספר

ענק הברזל (⁦The Iron Giant⁩) הוא סרט אנימציה אמריקאי מ-1999, סרט הביכורים של הבמאי בראד בירד. הסרט הופק בידי ⁦Warner Bros. Feature Animation⁩, והמפיק בפועל שלו היה המוזיקאי פיט טאונסנד מלהקת ⁦The Who⁩, שעוד ב-1989 יצר אלבום קונספט על פי הסיפור. הסרט הוא עיבוד חופשי ל-⁦The Iron Man⁩, סיפור ילדים מ-1968 מאת המשורר הבריטי טד יוז, שיצא לאור בבריטניה בהוצאת ⁦Faber and Faber⁩. במהדורה האמריקאית שיצאה עוד באותה שנה, בהוצאת ⁦Harper & Row⁩, שונה שם הסיפור ל-⁦The Iron Giant⁩, כדי למנוע בלבול עם גיבור הקומיקס ⁦Iron Man⁩ של מארוול, ושם זה אומץ לסרט. בין המדבבים: וין דיזל בתפקיד הענק, אלי מריינתל בתפקיד הוגארת' יוז, ג'ניפר אנסטון בתפקיד אמו אנני, הארי קונייק ג'וניור בתפקיד האמן הביטניק דין מקופלין, כריסטופר מקדונלד בתפקיד הסוכן הפדרלי קנט מנסלי, וג'ון מהוני בתפקיד הגנרל רוגארד.

ענק שנופל משמיים, וילד שמחליט לא לפחד

ב-1957, בימי המלחמה הקרה, רובוט ענק מהחלל מתרסק בקרבת העיירה הדמיונית רוקוול שבמיין. הוגארת', ילד מקומי, מגלה אותו, ובמקום לברוח — מתיידד איתו. הענק אוכל מתכת, מגלה סקרנות ילדותית ועדינות, ואינו תוקפני מיזמתו. הוגארת' מסתיר אותו במגרש גרוטאות המתכת של דין מקופלין, אמן ביטניק מקומי שמסכים בלב כבד לעזור, ובסוף מצטרף להגנה על הענק. כשהוגארת' מכוון אליו בצחוק אקדח מים, הענק מפעיל מתוך אינסטינקט את אחת ממערכות ההגנה המובנות שלו. הוא עצמו נדהם לגלות שהוא מסוגל להרוג, ובורח מבושה. הסוכן הפדרלי קנט מנסלי מוביל את המאמץ לאתר את הענק ולהשמידו. כשהענק חושב שהוגארת' מת, הוא עובר למצב לחימה מובנה, ומנסלי משכנע את הגנרל רוגארד לשגר נגדו טיל גרעיני.

"אתה בוחר מי אתה רוצה להיות"

הרגע המכריע של הסרט הוא זה שבו הוגארת' מזכיר לענק שהוא יכול לבחור מי הוא רוצה להיות — לא מה שתוכנן בו, אלא מה שהוא בוחר לעשות בזה. הענק מיירט בעצמו את הטיל הגרעיני שהצבא שיגר, ולכאורה מקריב את עצמו כדי להציל את העיירה. לפי ויקיפדיה, בירד הציג את הסרט לוורנר ברוס' סביב רעיון אחד: "מה אם לאקדח הייתה נשמה, והוא לא רצה להיות אקדח?" השאלה הזו מבהירה שהענק אינו סתם דמות, אלא גילום קולנועי של השאלה אם מכונה שנבנתה כנשק יכולה לבחור שלא להיות נשק. הבחירה הזו עונה במפורש על שאלה שחוזרת בקטגוריה הזו: האם יש יצירה שמציגה מכונה חושבת כדבר טוב, ולא כמקור אימה? הענק הוא דוגמה כזו: הסכנה היחידה שהוא יוצר נובעת מפחד אנושי, לא מכוונה רעה מצידו.

אמריקה של שנות החמישים, ופחד מפני הזר

בירד מיקם את הסיפור בכוונה בשנות החמישים, תקופה שבה, כדבריו, החברה חיה על סף פאניקה מפני הרוסים, פצצות אטום ורוקנ'רול — "הסביבה המושלמת להנחית בה רובוט בגובה 50 רגל" (כ-15 מטר), בלשונו. כדי לבנות את האווירה הזו, הסרט כולל גם סרטון הדרכה ציבורי מצויר, בהשראת סרטון ההדרכה האמריקאי ⁦Duck and Cover⁩ מ-1952; עליו עבד אמן לוחות התכנון (סטוריבורד) טדי ניוטון. הפחד של הקהילה מהזר שאינו מובן לה, שאותו מגלם הסוכן מנסלי, אינו רק רקע תקופתי אלא מה שמניע את העלילה: האיום האמיתי בסרט אינו הענק עצמו, אלא מערכת ההגנה האנושית שמגיבה לפחד בכוח גדל והולך, עד שהיא עצמה הופכת למקור הסכנה שהתריעה עליה.

כישלון קופתי, הצלחה מאוחרת

לפי ויקיפדיה האנגלית, מול תקציב הפקה של כ-50 מיליון דולר הכניס הסרט ברחבי העולם כ-31 מיליון דולר בלבד — כישלון קופתי, שוויקיפדיה מייחסת לשיווק חלוש ולחשדנות של וורנר ברוס' כלפי סרטי אנימציה בעקבות ⁦Quest for Camelot⁩. למרות זאת קיבל הסרט ציון 96% ב-⁦Rotten Tomatoes⁩ מתוך 144 ביקורות, 85 מתוך 100 ב-⁦Metacritic⁩, וציון ⁦A⁩ בסקרי הקהל של ⁦CinemaScore⁩. המבקר רוג'ר אברט תיאר אותו כ"לא רק בילוי נחמד, אלא סיפור סוחף שיש לו מה לומר" (⁦not just a cute romp but an involving story that has something to say⁩). לפי ויקיפדיה, זכה הסרט בתשעה פרסי אנני (⁦Annie Awards⁩) מתוך 15 מועמדויות, בפרס ⁦BAFTA⁩ לסרט הטוב ביותר לילדים, ובמועמדויות לפרסי הוגו (⁦Hugo Award⁩) ונבולה (⁦Nebula Award⁩). לפי ויקיפדיה העברית, זכה הסרט בסך הכול ב-19 פרסים.

הספר לעומת הסרט: אותה בחירה, סוף אחר

עלילת הסיפור של יוז שונה מאוד מזו של הסרט. בסיפור מגיע לכדור הארץ יצור חלל דמוי דרקון שדורש מזון, והענק מתמודד איתו בתחרות סיבולת מול אש בוערת. היצור מפסיד ומתגלה כ"רוח כוכב" שוחרת שלום, ולבקשת הענק הוא שר בשקיעה. לפי הסיפור, השירה הזו מביאה לשלום העולמי הראשון, שלום בר-קיימא. הסרט משמיט את עלילת החלל כליל ומחליף אותה בעימות מול הצבא האמריקאי והאיום הגרעיני. ראו את טבלת ההשוואה.

מורשת: סרט פולחן, ⁦Ready Player One⁩ והגרסה המשוחזרת מ-2015

הסרט צבר במשך השנים מעמד של קלאסיקת אנימציה נערצת, בעיקר בזכות הפצה בווידאו ושידורים בטלוויזיה. ב-2015 הוקרן מחדש בגרסה מורחבת ומשוחזרת, ⁦Signature Edition⁩. ב-2008 הוא היה בין המועמדים לרשימת עשרת סרטי האנימציה הגדולים של מכון הקולנוע האמריקאי, וב-2010 דירג אותו אתר ⁦IGN⁩ במקום החמישי ברשימת סרטי האנימציה האהובים עליו. הענק מופיע גם בסרט ⁦Ready Player One⁩ (2018) של סטיבן ספילברג, ובשיאו של הסרט הוא נלחם לצד הגיבורים ומקריב את עצמו.