רובוטריקים (סדרת סרטים)
הגדרה
סדרת סרטי מדע בדיוני ואקשן שראשיתה ב-2007 בבימוי מייקל ביי, על מלחמה בין שני גזעים של רובוטים חייזריים נבונים, הטובים והרעים, שמתחפשים לכלי רכב על כדור הארץ; הסדרה מבוססת על קו הצעצועים של הסברו וטקרה.
הסרטים: מ-2007 ועד היום
רובוטריקים (Transformers) היא סדרת סרטי מדע בדיוני ואקשן שראשיתה בסרט מ-2007 בבימויו של מייקל ביי ובהפקתו הבכירה של סטיבן ספילברג. הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-3 ביולי 2007 ובישראל ב-12 ביולי אותה שנה, תחת השם רובוטריקים. עלילתו נסבה על מלחמה בין שני גזעים של רובוטים חייזריים נבונים: האוטובוטים הטובים והדיספטיקונים הרעים. אחרי מלחמת אזרחים שהחריבה את עולם מוצאם, כוכב סייברטרון, שני הצדדים מחפשים את ה-AllSpark, חפץ שהוא מקור החיים של בני גזעם. עד היום יצאו בזיכיון שבעה סרטים מצולמים (live-action), שהכניסו לפי ויקיפדיה האנגלית כ-5.42 מיליארד דולר בקופות ברחבי העולם.
מקור הצעצוע: הסברו, טקרה והסרט המצויר מ-1986
הסרטים מבוססים על קו צעצועים בשם רובוטריקים, שיצרו החברה האמריקאית הסברו והחברה היפנית טקרה. קו זה התבסס בעצמו על שני קווי צעצועים יפניים קודמים של טקרה, Diaclone ו-Microman. סדרת הטלוויזיה המצוירת, ששודרה מ-1984, נועדה לקדם את צעצועי הסברו, ובאותה רוח יצא ב-1986 גם הסרט המצויר The Transformers: The Movie, בבימויו של נלסון שין, שנעשה כ"מוצר מסחרי נלווה, לקידום קו הצעצועים" של אותה שנה. כלומר, בשונה מרוב היצירות האחרות בקטגוריה הזו, הדמויות כאן לא נולדו מתוך ניסיון לדמיין מכונה חושבת, אלא כמוצר צרכני — ורק בעקבותיו קיבלו עלילה.
מכונות חייזריות שמתחפשות לרכבים
הרובוטריקים עצמם, לפי ויקיפדיה האנגלית, הם מכונות חייזריות בעלות תבונה שמסוגלות לשנות את צורתן, ועל פני כדור הארץ הן מתחפשות לכלי רכב רגילים — משאיות, מכוניות, מטוסים. בניגוד לרוב היצירות האחרות בקטגוריה הזו, שבהן מכונה חושבת נבראת בידי בני אדם ואז מאיימת עליהם או משרתת אותם, הרובוטריקים הם גזע עצמאי וזר, ומלחמתם הפנימית בין טוב לרע רק גולשת אל כדור הארץ. בני האדם בעלילה הם צד שלישי שנקלע למלחמה של אחרים, ולא מי שיצר אותה.
קבלת הפנים ב-2007, וההמשכים שבאו אחריו
הסרט הראשון התקבל ב-2007 בביקורות מעורבות: 57% מהביקורות באתר Rotten Tomatoes היו חיוביות (ציון ממוצע 5.8 מתוך 10), ובמטאקריטיק עמד על 61 מתוך 100. ההצלחה הקופתית — כ-709.7 מיליון דולר, מול תקציב מוערך של 145 עד 200 מיליון דולר — הולידה המשכים: Revenge of the Fallen (2009), Dark of the Moon (2011), Age of Extinction (2014) ו-The Last Knight (2017), כולם בבימויו של מייקל ביי. Age of Extinction, לפי ויקיפדיה האנגלית, היה הסרט המכניס ביותר בעולם בשנת יציאתו, 2014. אחרי The Last Knight ביי לא ביים עוד סרט בסדרה.
באמבלבי (2018): סיפור קטן יותר, הביקורות הטובות ביותר בסדרה
ב-2018 עבר הבימוי לידיים אחרות, והזיכיון קיבל את הביקורות הטובות ביותר שלו: Bumblebee, בבימויו של טרוויס נייט, עלה לאקרנים ב-21 בדצמבר 2018 ותואר במגזין Variety כ"סיפור מקור שקט יותר, שמתמקד בדמויות". מבקר The New York Times כתב שהוא קוהרנטי, "לא כמו הסרטים הקודמים בסדרה, מערבל תמונות דיגיטלי שפועל בעוצמה מרבית". הוא זכה לציוני הביקורת הגבוהים ביותר בכל הסדרה, גם ב-Rotten Tomatoes (91%) וגם במטאקריטיק (66), והכניס בעולם כ-468 מיליון דולר, מול תקציב של 102 עד 135 מיליון דולר.
עליית החיות (2023), ומקומו בזיכיון
ב-2023 חזר הזיכיון להפקה רחבת היקף עם Transformers: Rise of the Beasts, בבימויו של סטיבן קייפל ג'וניור. הסרט הציג גזע רובוטים נוסף, המקסימלים: רובוטים דמויי חיות בראשות אופטימוס פריימל. הם נאבקים בטרוריקונים, המשרתים את יוניקרון, טורף כוכבים בין-גלקטי, על "מפתח על-זמני" שפותח שערים בין זמנים ומקומות. הסרט התקבל בביקורות מעורבות (51% ב-Rotten Tomatoes מתוך 237 ביקורות, 42 במטאקריטיק) והכניס 441.7 מיליון דולר. לפי ויקיפדיה האנגלית, זו ההכנסה העולמית הנמוכה ביותר מבין הסרטים המצולמים (live-action) בזיכיון.
המכונות שמשנות צורה: עד כמה המדע האמיתי קרוב?
אתר המדע הבדיוני Syfy סקר כמה פרויקטים אקדמיים ברובוטיקה שמנסים לממש משהו מיכולת השינוי של הרובוטריקים. במעבדת Soft Materials and Structures באוניברסיטת Virginia Tech נבנה רובוט שיכול לנוע כרכב קרקעי או לעוף כרחפן. הוא בנוי בטכניקת קיריגאמי (אמנות גזירת הנייר היפנית) בשילוב מתכת שנמסה בחום נמוך, אך עובר בין שתי צורות פשוטות בלבד. באוניברסיטת טיאנג'ין בסין נבנו רובוטים רכים בהדפסת תלת-ממד, שמתגלגלים ומטפסים במדרון של עד 20 מעלות, אך רק אם מחממים אותם ליותר מ-160 מעלות צלזיוס. כותבי הכתבה מסכמים באופן חד-משמעי: "לא נעמיד פנים שהרובוטיקה הארצית קרובה בכלל למורכבות ולאלגנטיות של המכונות החיות של כוכב סייברטרון" — "אנחנו עדיין בשלבים המוקדמים של בניית הרובוטריקים האמיתיים שלנו".
מה הזיכיון הזה אומר על מכונות חושבות
חוקרת התרבות פרופ' דספינה קקודאקי מ-American University אמרה שברובוטריקים בני האדם והרובוטים עובדים יחד, ובני האדם "צריכים להגן על רובוטים מסוימים", ולא רק לשלוט בהם או להילחם בהם. לדבריה, יצירות מהסוג הזה "משנות את הציפיות שיצרו התיאורים הסטריאוטיפיים הישנים של רובוטים ומשחקות בהן" — בניגוד לדימוי של הרובוט כאויב בלבד. הספר Transformers and Philosophy שואל אם בינה מלאכותית אמיתית אפשרית בכלל, ואם יש לנהוג זהירות בפיתוח רובוטים שעלולים לפתח רעיונות משלהם. בתיאור הספר מטעם ההוצאה נכתב שסיפור המדע הבדיוני הזה "הגיע לקהל רחב שני רק לזה של מלחמת הכוכבים".
📬 הגיליון השבועי של Wiki-AI
פעם בשבוע, ביום ראשון: שלושת הדברים החשובים שקרו בעולם הבינה המלאכותית, בעברית פשוטה, וערכים חדשים באנציקלופדיה. לגיליונות
שאלות נפוצות ❓
מה ההבדל בין הסרט הראשון מ-2007 לסרט המצויר מ-1986?
הסרט המצויר מ-1986 נעשה כ"מוצר מסחרי נלווה, לקידום קו הצעצועים" של אותה שנה, בעקבות סדרת הטלוויזיה המצוירת ששודרה מ-1984. הסרט מ-2007, בבימוי מייקל ביי ובהפקת סטיבן ספילברג, הוא הראשון בסדרת הסרטים המצולמים (live-action) של הזיכיון.
מי יצר את קו הצעצועים שעליו מבוססים הסרטים?
חברת הסברו האמריקאית וחברת טקרה היפנית. קו הצעצועים שלהן התבסס על שני קווי צעצועים יפניים קודמים של טקרה, Diaclone ו-Microman.
מה הם בעצם הרובוטריקים, ובמה הם שונים משאר היצירות בקטגוריה?
לפי ויקיפדיה האנגלית הם מכונות חייזריות בעלות תבונה, מעולם בשם סייברטרון, שמסוגלות לשנות את צורתן ולהתחפש על כדור הארץ לכלי רכב רגילים — בשונה מרוב היצירות בקטגוריה, שבהן מכונה חושבת נבראת בידי בני אדם.
האם יש בעולם האמיתי רובוטים שמשנים צורה כמו ברובוטריקים?
יש פרויקטי מחקר שמנסים להגיע לכך — למשל רובוט מ-Virginia Tech שנע כרכב קרקעי או עף כרחפן, ורובוטים רכים מאוניברסיטת טיאנג'ין שמתגלגלים ומטפסים. אתר Syfy, שסיקר אותם, מסכם שהרובוטיקה הארצית עדיין רחוקה מאוד ממורכבות המכונות הבדיוניות של כוכב סייברטרון.
מה הזיכיון הזה אומר בפועל על רובוטים ועל בינה מלאכותית?
לפי חוקרת התרבות דספינה קקודאקי, הוא מציג רובוטים שלעיתים יש צורך להגן עליהם ולא רק להילחם בהם — סטייה מהדימוי הישן של הרובוט כאויב בלבד. ספר Transformers and Philosophy משתמש בזיכיון כדי לשאול אם בינה מלאכותית אמיתית אפשרית בכלל, ואם יש לנהוג זהירות בפיתוח רובוטים שעלולים לפתח רעיונות משלהם.