הגל: תחרות על נתח משוק ששולט בו שחקן אחד
מאז אמצע שנות ה-2020 קם גל מתועד של סטארטאפים ממומנים-היטב שמפתחים שבבים ייעודיים לבינה מלאכותית, מתוך ניסיון מפורש לאתגר את השליטה של Nvidia בשוק הזה. הרקע לגל: לפי דוח AI Index 2026 של אוניברסיטת סטנפורד, Nvidia סיפקה למעלה מ-60 אחוזים מקיבולת-החישוב העולמית לבינה מלאכותית (הערכות שוק אחרות מייחסות לה מעל 80 אחוזים משוק שבבי ה-AI), והחברה דיווחה על הכנסות של 215.9 מיליארד דולר בשנת הכספים שהסתיימה בינואר 2026 — נתונים המתועדים בערך נפרד באתר הזה. מה שהופך את התופעה למגמה ולא לסיפור של חברה אחת הוא שמדובר לא בסטארטאפ בודד אלא בשורה ארוכה של חברות, שכל אחת מהן גייסה מאות מיליוני עד מיליארדי דולרים באותה תקופה בערך, ולכל אחת גישה טכנית שונה לחלוטין: Groq, Cerebras, SambaNova, Tenstorrent, Etched ו-d-Matrix הן רק חלק מהרשימה. אף אחת מהן לא הצליחה עדיין לקחת נתח-שוק משמעותי מ-Nvidia, אבל ביחד הן מייצגות תופעה כלכלית של ממש: הזרמת הון-סיכון בסדר-גודל שלא נראה בתחום השבבים מזה עשורים, מתוך הימור שיש בתחום ה-AI מספיק שווקי-נישה (בעיקר הסקה — inference — ולא רק אימון) שבהם אפשר להכות את הארכיטקטורה הכללית של ה-GPU.
Groq: המקרה שהראה גם את היריבות וגם את הקונסולידציה
Groq, שנוסדה ב-2016 בידי ג'ונתן רוס — מהנדס שעמד מאחורי שבב ה-TPU של גוגל — פיתחה שבב LPU (Language Processing Unit) המיועד ספציפית להסקה מהירה של מודלים כבר-מאומנים, בגישה שונה מה-GPU הכללי של Nvidia. בספטמבר 2025 גויסה החברה בשווי של 6.9 מיליארד דולר. אבל ב-24 בדצמבר 2025 הודיעה Nvidia על עסקה בהיקף של כ-20 מיליארד דולר — הגדולה בתולדותיה — לרישוי הטכנולוגיה של Groq וקליטת מנהליה הבכירים, ובהם רוס עצמו, בעוד Groq ממשיכה להתקיים כישות נפרדת באופן נומינלי. לפי ניתוח שפורסם ב-Motley Fool, המבנה הזה תואר כ"רכישה-סמויה" שמשיגה שתי מטרות בבת אחת: מסלקת מתחרה פוטנציאלי מהשוק, ובמקביל מעניקה ל-Nvidia עצמה גישה לטכנולוגיית ה-LPU בתחום ההסקה. העסקה הזאת היא נקודת-מפתח להבנת המגמה כולה: היא מראה ש-Nvidia אינה רק המתחרה שכל הסטארטאפים האלה מנסים להכות, אלא גם קונה פוטנציאלי שיכול לספוג את המצליחים שבהם.
Cerebras: השבב הפיזי הגדול בעולם, ומסלול לבורסה
Cerebras, שנוסדה ב-2015, בחרה בגישה ההפוכה מהמגמה הכללית בתעשייה: במקום לחבר יחד הרבה שבבים קטנים, היא מייצרת שבב-ענק בודד (Wafer-Scale Engine) שתופס כמעט את כל פני פרוסת-הסיליקון, כדי לצמצם את זמן התקשורת בין ליבות-עיבוד. לאחר עיכוב ממושך בבדיקת-ביטחון של הממשל האמריקאי (CFIUS) סביב השקעה של G42 האמירתית — עיכוב שהוסר רק באוקטובר 2025 לאחר שמניית G42 הוסבה למניה ללא זכות-הצבעה — הנפיקה Cerebras את מניותיה ב-14 במאי 2026, גייסה 5.5 מיליארד דולר במחיר הנפקה של 185 דולר למניה, ונסחרה בסיום יום המסחר הראשון סביב 311 דולר למניה — עלייה של כ-68 אחוזים שהעניקה לה שווי-שוק של כ-95 מיליארד דולר. החברה דיווחה על הכנסות של 510 מיליון דולר ב-2025 — גידול של 76 אחוזים לעומת השנה הקודמת — ועל רווח נקי לראשונה, ובינואר 2026 חתמה עם OpenAI על הסכם בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר לאספקת 750 מגה-וואט כוח-חישוב עד 2028.
SambaNova: קפיצת-שווי בתוך חמישה חודשים
SambaNova Systems, שנוסדה ב-2017, מפתחת ארכיטקטורת RDU (Reconfigurable Dataflow Unit) — עיבוד-נתונים המאורגן כרשת-הרצה מתכווננת של יחידות-עיבוד וזיכרון במקום כליבות-GPU קבועות, בטענה שהיא מאפשרת להתאים מודלים ענקיים לארון-שרתים אחד ולהריץ אותם ביעילות גבוהה יותר. הקפיצה בשווי החברה ממחישה עד כמה ההון-הסיכון בתחום הזה נזיל: בפברואר 2026 היא גייסה סבב Series E של 350 מיליון דולר, ורק חמישה חודשים אחר-כך, ב-8 ביולי 2026, גייסה 1 מיליארד דולר בסבב Series F שהוביל General Atlantic, בשווי חברה של 11 מיליארד דולר — קפיצה תלולה תוך פרק-זמן קצר, עם השתתפות משקיעים מוסדיים כמו T. Rowe Price, קרן ההשקעות הזרה Qatar Investment Authority ו-Intel עצמה. כתבת CNBC על הסבב תיארה את הגידול הזה במפורש כחלק מגל רחב יותר של "משקיעים שמגבים אתגרים ל-Nvidia".
עוד גישות: RISC-V, שבב-טרנספורמר וזיכרון-מחשב
מעבר לשלוש החברות המובילות, הגל כולל סטארטאפים עם הימורים טכניים שונים לגמרי זה מזה. Tenstorrent, בהובלת ג'ים קלר — מהנדס-השבבים שעמד מאחורי ארכיטקטורות ב-Apple, AMD ו-Tesla — בונה ליבות-עיבוד Tensix מבוססות על תקן הקוד-הפתוח RISC-V, ולפי דיווחים מנובמבר 2025 ניהלה מגעים לגיוס של 800 מיליון דולר לפי שווי של 3.2 מיליארד דולר; סבב Series E נסגר בפועל באוגוסט 2026, בהיקף שדווח כגדול יותר, בלי שהחברה פרסמה הודעה רשמית עם שווי. Etched, שיצאה מ"מצב-סמוי" ביוני 2024 עם גיוס Series A של 120 מיליון דולר, בנתה שבב בשם Sohu שמקודד את מבנה-החישוב של ארכיטקטורת הטרנספורמר ישירות לתוך החומרה — הימור צר יותר מכל המתחרות, שמוותר מראש על גמישות עבור מהירות; החברה טענה כבר אז ל-500 אלף טוקנים בשנייה על מודל Llama 70B, מול כ-23 אלף בשרת בעל שמונה כרטיסי H100 — טענת-ביצועים של החברה עצמה שטרם אומתה בבדיקה בלתי-תלויה; היקף הגיוס המצטבר שלה מדווח באופן לא-אחיד במקורות שונים. d-Matrix, שנוסדה ב-2019, בוחרת בגישה שלישית: "מחשוב בתוך הזיכרון" (in-memory compute) שמטמיע רכיבי-עיבוד בתוך הזיכרון עצמו במקום להפריד ביניהם; שבב הדגל שלה, Corsair, נכנס לייצור-סדרתי ביוני 2026, לאחר גיוס של 275 מיליון דולר בנובמבר 2025 בשווי חברה של 2 מיליארד דולר.
התמונה הכוללת: הזרמת הון מול שליטה שנשארת בעינה
המתח המרכזי בגל הזה הוא בין שני כיוונים סותרים לכאורה: מצד אחד, הון-הסיכון ממשיך לזרום לתחום בקצב מואץ — שווי SambaNova זינק ל-11 מיליארד דולר בתוך חצי שנה, Cerebras עברה מהנפקה לשווי של עשרות מיליארדי דולרים, וחברות חדשות כמו Etched ו-d-Matrix ממשיכות להיכנס עם הימורים טכניים נבדלים. מצד שני, Nvidia עצמה שומרת על נתח-שוק דומיננטי, ובמקרה של Groq אף בחרה לספוג את הטכנולוגיה והכישרון של אחת המתחרות הבולטות ביותר בתחום ההסקה במקום להישאר רק בצד הנתקף. התוצאה אינה תמונה של "דוד מול גוליית" אחד, אלא שוק שבו כל סטארטאפ מהמר על פלח צר — הסקה מהירה, מודלים ענקיים על ארון-שרתים אחד, גמישות מבוססת-קוד-פתוח, או ביצועים ייעודיים לטרנספורמרים — מתוך הנחה ש-Nvidia, ששולטת בשוק הרחב, לא יכולה להיות הטובה ביותר בכל אחד מהפלחים הצרים האלה בו-זמנית. אם הגל הזה יוביל בסופו של דבר לפיזור-שוק אמיתי או לגל-נוסף של רכישות בסגנון עסקת Groq — עדיין לא ידוע, וזו בדיוק הסיבה שהתופעה מתאימה לקטגוריה של מגמות פתוחות ולא של עובדות-קבע.