הרוח במעטפת הוא סרט אנימציה יפני שיצא ב-18 בנובמבר 1995 בבימויו של ממורו אושיי, ומבוסס על סדרת המנגה שכתב מסמונה שירו ב-1989. העלילה מתרחשת בשנת 2029, ובמרכזה עומדת מייג'ור מוטוקו קוסאנאגי, סוכנת ביטחון שגופה כמעט כולו מלאכותי, שיוצאת לאתר האקר מסתורי המכונה "אדון הבובות". שם הסרט הוא מונח מן העולם שהוא מתאר: המעטפת היא הגוף המלאכותי, והרוח היא התודעה שמאכלסת אותו.
מה שמצדיק לסרט הזה עמוד באנציקלופדיה על בינה מלאכותית הוא זהותו של אותו האקר ואופי הטענה שהוא מעלה. אדון הבובות אינו אדם אלא תוכנה, שנוצרה במקור לצורכי ריגול והגיעה לתודעה במהלך פעולתה. בניגוד כמעט לכל דמות מכונה שקדמה לו, הוא אינו מנסה להתחזות לאדם ואינו מבקש לעבור מבחן כלשהו: הוא פונה אל הרשויות ודורש שיכירו בו כישות חיה בעלת מעמד משפטי, ומנמק זאת בכך שאין הבדל עקרוני בין תודעה שנוצרה בתהליך ביולוגי לבין תודעה שנוצרה בתהליך אחר. בהמשך הוא מציע לקוסאנאגי להתמזג עמו, בטענה שמהות החיים היא רבייה ותמותה, ולכן ישות שאינה יכולה למות ואינה יכולה להוליד אינה חיה באמת ועליה לפתור זאת.
ההבחנה הזו היא תרומתו של הסרט. עד אליו התנהל הדיון הקולנועי סביב שאלת החיקוי — האם המכונה מסוגלת להיראות או להישמע כמו אדם — ואילו כאן השאלה עוברת למישור המעמד: מה חייבים לישות שאינה מתיימרת להיות אנושית ובכל זאת תובעת הכרה. זו אינה שאלה טכנית אלא משפטית ומוסרית, והיא חוזרת היום בדיונים על מעמדן של מערכות אוטונומיות ועל האחריות למעשיהן. השפעתו המתועדת ביותר של הסרט היא על המטריקס: האחיות ואצ'ובסקי הקרינו אותו למפיק ג'ואל סילבר ואמרו לו "אנחנו רוצים לעשות את זה באמת", והעיצוב החזותי של המטריקס אכן דומה לו במידה ניכרת.